שאלה:
שלום לכבוד הרב,
הנני זוכה ללמד בללבי חלק א-ב קבוצה של חוזרים בתשובה בעלי בתים.
יש שאלה שמציקה להם,
הם שומעים משיעורים אחרים עם תלמידי חכמים מורי הלכה שחובת האיש היא בכל רגע פנוי
לעסוק בתורה. לכן קשה להם לפי זה מתי לחשוב את המחשבות הפשוטות על בורא עולם כפי שמוסבר בספר. כי הרי כתוב שם שהיעד הוא שלא יעברו כמה דקות שלא נזכר בבורא עולם.
האם הרב מורה שלפני כל ההתעסקות עם התורה בזמני היום הפנויים (להוציא את זמני קביעות העיתים) דבר ראשון שהאדם יעבוד על ביסוס האמונה הפשוטה ורק לאחר שמרגיש בלב בפשיטות את מציאות הבורא יתברך אזי יתחיל לעסוק בתורה בזמנים אלו?
רוב תודות,
ממני ומכל החברים שכל שבוע מקבלים חיים חדשים מספרי הרב הנפלאים.
תשובה:
הדבר תלוי. ישנם בעלי תשובה שקשורים נפשית לקב"ה, הן קודם חזרתם, והן שעל ידי זה חזרו בתשובה ע"י גילוי אור פנימי שחשו את הקב"ה. אצלם אפשר לעבוד קודם על אמונה לחוש את הקב"ה כל כמה דקות, כפי שבואר בספר.
אולם אלו שחזרו מתוך "שכל", או סיבות אחרות, על דרך כלל שיקבעו עיקר עסקם בתחילה בתורה, ומעט באמונה. ואחר שקבעו נפשם היטב היטב בתורה, יכנסו יותר ויותר לאמונה, זכירת בורא עולם תדיר.
קטגוריות
