שאלה:
שלום וברכה כבוד הרב : שאלה בעיניין היציבות.
יש כמה קבלות קטנות שאני מקיים. 3 תפילות בעיקר רק עמידה
שמע ישראל. טלית והנחת תפילין . נטילת ידיים. בירכת מזון.
ברוב הפעמים זה מאולץ. וממהר לסיים . וזה יוצר קושי לא להוסיף קבלות קטנות אפילו. אבל למרות הקושי.. ברוב הפעמים שאני מקיים. אני מרגיש מעט חיות וסיפוק. ושיש תמיד אחיזה במשהו משענת.ובזמנים קשים כמו עייפות נפשית יאוש.. חולשה גופנית או נפשית חזקה.. הקיום הזה לא מאפשר לרדת יותר או ליפול יותר..
אם אפשר בבקשה . להבין יותר..
1. האם צריך להשאיר את המצב כך. עד שהגיש שיש צורך להוסיף קבלה?
2. ואם צריך להוסיף אפילו שיש קושי.. בכל כמה זמן נדרש ההוספה?
3. וגם באיכות הקיום.. כמה ובמה נקודתית או כללית צריך להוסיף
4. והאם יש צורך לקבל דברים של גשמיות. שיש בזה בניית יציבות
5. חשבתי לא מעט פעמים ללמוד או לשמוע דברי תורה בטור קבלה קטנה של בניית יציבות כמה דקות ביום באופן קבוע. ובזה יש לי נסיגה לאחור שאולי לא העמוד בזה כמו שאר המצוות שאני מקיים. אך אפשר להשיג את הדבר להמשך העבודה של היציבות ? במצב הנוכחי כשאני חוזר מהעבודה בערב. יש לי קושי להישאר במצב הזה. שאין מזון נפשי. ואך למלאות את הלב בחיות אני לא מצליח ולא יודע אך .לעיטים רחוקות ישנם רגשות שהרצון יורד להתחתן. לפעמים קצת פחד . ואו שאולי לא יסתדר.. זה לא יצליח וכו׳.
אך אפשר להתמודד ולעשות צעד נכון וזה יצליח המילוי של הנפש.
אני זוכר שהרב כתב לי חצי שנה לפחות.. להמתין לחפש שידוכים
האם במצב הזה אפשר לנסות לחפש?
תודה רבה. תזכו למצוות. ושבת שלום..
תשובה:
א. כן.
ב. להוסיף כשיש עוד כח, אולם לא התחייבות, רק כאשר תרגיש יציב מאוד.
ג. להוסיף בשמחה בעשיה זו, ושמחה בדרך.
ד. כן, סדר יום, ועבודה קבועה.
ה. ללמוד בלי קבלה, כל יום כפי יכולתך.
ו. כדאי להמתין שיהיה יציבות בדרך, שלא יהיה ח"ו נסיגה לאחור, כמו שהיה בעבר.
קטגוריות
