פירוש אהבה [#9980]

ט"ז כסלו התשפ"א

שאלה:

שלום למו”ר!

מה ביאור המילה “אהבה” עפ”י פשט רמז דרש סוד וחסידות? בספרות התורנית חסרה הגדרת המושג בכל אחד מרובדי התורה

תשובה:

פשט: עיין רש”ר הירש (וירא, כד, ב) הב’ בהקדמת אל”ך המתייחסת אל האישיות הפעילה, היינו, להתמסר לזולת, וגם לשאוף לקרב את הזולת אליו ביותר, היינו לשאוף להגיע לכלל התחברות הדוקה ביותר עם הזולת.

רמז: התרגום מתרגם על דרך כלל אהבה “רחימו”, לשון רחם, שהאוהב מכניס את הנאהב אליו, דוגמת רחם שהולד נמצא בתוכו. וזהו סוג של אחדות.

דרש: עיין רש”ר הירש (ואתחנן, ו, ה) “אהב” שתי המשמעויות האלה באות כאחת, “הב”, לתת, להביא. אהבה, “למסור את עצמו”, וגם להביא אל עצמו. האהבה היא התקשרות עמוקה של הלבבות, והאוהב מתמסר אל האהוב כדי לקרב אותו אל עצמו, וללחוץ אותו אל לבו.

וזהו “דרש”, שדורש מהאדם “למסור את עצמו” למען הנאהב. לעומת פשט, שזהו רק “התמסרות”.

סוד: אהבה גימט’ אחד. עיין זוה”ק (ח”ב, קמו, ע”ב. וח”ג, רנ, ע”ב) שמהות אהבה – אחד. ושורש הגימט’ נמצא בספר הפליאה (ד”ה וראה עתה והבן טוב ואם וכו’), ועוד הרבה ברבותינו. והבן שמהות סוד, אחדות, ולכך בבחינת סוד אהבה גימט’ אחד.

חסידות: עיין ספר הערכים חב”ד, ערך אהבה (עמ’ רכב) מהותה, מהות האהבה היא הדביקות, והתקשרות בהנאהב, “עד אשר כל מציאותו של האהוב הוא דבר הנאהב”. וזהו רזין דרזין, שכל מציאותו נהפך לנאהב.