שאלה:
א) האם יש בעיא להשתמש במחשב בבית הכנסת לצורך דברי תורה, והאם יש סברא שזהו פירצה בכבוד קדושת הבית הכנסת, דאפי' אם אין בו יכולת להתקשר לאינטרנט ואין בו סרטים, אפשר יש סברא שעצם ראיית המחשב מעורר תאוה לטכנולוגיה בעיני הרואים, ובפרט אצל ילדים.
ב) האם יש בעיא לבן תורה לדבר על פלפון (לא פלפון חכם ח"ו אלא פלפון כשר) כשיש לו צורך.
ג) האם ראוי לבן תורה לשמוע לשיעורים בקול הלשון ע"י פלפון כשר כשהוא הולך ברחוב (ונראה לעין כל שהוא משתמש עם הפלפון), שיש לכך הרבה מעלות, או שסו"ס זה סתירה לצורת הבן תורה (ואע"פ "שהכל עושים כן", לכאורה אין זה משנה צורת הבן תורה ועדיין יש למסור נפש על כך, אם זהו בעיא). אני הולך ברגל עשרים דקות כל יום בהליכתי לישיבה, וברצוני לשמוע לשיעורים דרך הפלפון, אמנם מסופק אני אם יש בזה הרס של צורת בן תורה ועל כן השאלה הזו נוגע לי מאד.
תודה רבה,
תשובה:
א. יש רצוי ויש מצוי. כיוון שלצערנו הדבר כ"כ מצוי, במקום שזה מצוי, אם יש בכך תועלת גדולה עבור תלמוד תורה, היחיד יכול להקל לעצמו.
אולם אם באו "הציבור" לשאול, התשובה שונה.
ב. "מיעוט שיחה".
ג. לפי ערך הדור וצורת בן התורה של הדור, כל שיש לו תועלת אמיתית אין לחוש. זה המצוי, אולם לא הרצוי.
קטגוריות
