שאלה:
מכתב שכתבתי לא מזמן לאחד מגדולי ישראל. אני רואה לנכון לשתף גם את הרב שליט״א
הדרך לגדול נכון בתורה
כמה זמן לוקח לגדול באמת בתורה?
תלוי אם הולכים בדרך של חיצוניות או של פנימיות.
בדרך של חיצוניות יכול לקחת גם חמישים שנה, שאדם חורש על התורה לילות כימים ש״ס ופוסקים ראשונים אחרונים קבלה חסידות וכו׳....
בדרך של פנימיות אם עובדים רציני אפשר גם לקחת חמש שנים, ולהגיע למדרגות גדולות ונשגבות שלא יביישו גם את רבינו האר״י והבעש״ט.
השאלה מה מנחילים לתלמידים בתור עיקר ומה בתור טפל.
אם מנחילים להם שהעיקר זה ש״ס ופוסקים אזי עד שהם יצאו מהקליפה של האפרוח יכול לקחת הרבה מאוד זמן ובמקרים הקשים גם כמה גלגולים.
לעומת זאת אם מנחילים להם שהעיקר זה פנימיות התורה והיא ״חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה״ עולים על דרך המלך וצריך לחנך שיעסקו בה בשופי מגיל צעיר (בתור התחלה לפחות שליש מהזמן שבו עוסקים בתורה ביום יהיה בפנימיות).
צריך לדעת שיש הבדל מאוד גדול בין הנשמות של הדורות הקודמים לבין הנשמות של הדור הזה (בערך ארבעים שנה אחרונות הם בגדר הדור הזה) הדורות הקודמים הם דורות של חיצוניות, הדור הזה זה דור של פנימיות.
מה שבעיקר אנשים מחפשים זה פנימיות שמביאה תוכן ומשמעות אמיתיים בחיים.
אם הרבנים וראשי הישיבות לא דואגים ללמד לתלמידים פנימיות התורה ברמה גבוהה הם מוכרים לדור הבא תורה יבשה וחסרת תוכן (אחרי זה אין להתפלא שהגידולים שלהם מעדיפים להיות חילונים) התורה האמיתית היא התורה הפנימית ולא החיצונית ומי שלא דואג להפנים את זה לתלמידיו - גוף בלי נשמה זה גוף מת כידוע.
אז השאלה איך להנחיל את פנימיות התורה בצורה הנכונה?
ראשית כל צריך לפרסם את דברי רבינו האר״י בשער המצוות פרשת ואתחנן ערך תלמוד תורה שהתורה האמיתית היא סודות דינים ומדרשי חז״ל. אמנם לימוד הש״ס והפוסקים מוכרח אבל הוא פחות עיקרי.
כל המטרה של הש״ס והפוסקים זה ליישר את הנפש לעסוק בפנימיות ובערך הדור שלנו מספיק דף יומי של גמרא ולימוד הלכות דרך הרמב״ם והשו״ע עם דגש על למעשה (וכידוע הכלל החשוב של הרב יצחק ברדא שליט״א שללמוד שו״ע בלי רמב״ם זה כמו ללמוד תוספות בלי גמרא).
לאחר מכן צריך להנחיל את הדרך הנכונה בפנימיות התורה. אני לא מדבר רק על להשיג השגות, אלא ללמד את התלמידים איך להגיע למדרגה של ״נשמת אדם תלמדנו״. הנשמה של האדם היא המדריך הטוב ביותר שיש.
אמנם זו מדרגה גדולה מאוד אבל לא נפלאת ולא רחוקה היא.
בדורות האחרונים התפתחו ע״י גדולי ישראל דרכים בפנימיות התורה בשביל להגיע למדריגה הזאת יחסית בקלות (אם יושבים על הפנימיות כמו שהמתמידים בישיבות יושבים על דף גמרא).
יש שני גישות עיקריות:
1. הדרך של חב״ד - כשלימוד התניא הוא הכלי המרכזי להגיע ל-״נשמת אדם תלמדנו״ והקפדה על התקנות של האדמור״ים ולימוד תורת החסידות ודרכי החסידות כמו שהועברו על ידי אדמו״רי חב״ד שכידוע היו בדורם נשמת משה רבינו. בדרך של חב״ד חשוב מאוד להקפיד בנוסף גם על עבודת התפילה ובפרט תפילת שחרית (גם אם זה בא על חשבון תפילה בנץ).
2. הדרך של בעל הסולם - רבינו האר״י הקדוש כידוע היה מעובר בבעל הסולם והסיבה בגללה התעבר בו הייתה בשביל להמשיך להנחיל לעמ״י את תורת הקבלה שהוא לא הצליח לסיים בחיי חיותו עם ר׳ חיים ויטאל כולל בין היתר לחבר פירוש משלו על הזהר הקדוש. לכן צריך לדעת שכל הדברים שיצאו מפיו של בעל הסולם דינם כאילו יצאו מפיו של האר״י הקדוש בעצמו. וצריך לחשוב על פירוש הסולם על הזהר כאילו שרבינו האר״י עצמו חיבר אותו. יחד עם זאת, אצל בעל הסולם הדרך להגיע ל-״נשמת אדם תלמדנו״ היא על ידי לימוד תלמוד עשר הספירות שחיבר על כתבי החיבור. אחד מהגדולות והנפלאות של החיבור הזה הוא שבעל הסולם סידר את דברי האר״י באופן כזה שמקבילים באופן מושלם לנשמת האדם, כך ככל שאדם עוסק בחיבור הזה יותר ככה מתחבר יותר עם קומת הנשמה שלו עצמה שנמצאת בעולמות העליונים. ובנוסף לתע״ס חשוב ללמוד גם מאמרים של הרב״ש שמסביר איך לוקחים את העניינים בקבלה לחיי היום יום. בדרך של בעל הסולם חשוב מאוד להקפיד על עבודת המידות ולימוד חזק של המסילת ישרים.
אנו רואים פה ששתי הדרכים הגדולות והעיקריות בפנימיות התורה לא הגיעו מעולם הקבלה הספרדי, לכן למי שהגיע משם יכול להיות קצת קשה לקבל את הדברים. אבל אין מה לעשות בשביל לצאת מגלות לגאולה חייבים להתפקח.
נקודה חשובה לסיום: חשוב מאוד ללמד את התלמידים להקפיד על טבילת עזרא ואיך אפשר לצאת ידי חובה גם במקלחת ביתית אם אין מקווה בנמצא.
תשובה:
בכל דור יש ריבוי דרכים אמיתיות איך לעבוד את הבורא. ועל כל אחד למצוא את
הדרך השייכת לשורשו.
קטגוריות
