שאלה:
השלום והברכה לרב שליט"א
א. מה המושג הנקרא "תורת חיים"? האם כל עניינה של תורה (לפחות מצידנו) הוא ביחס לחיים כאן בהאי עלמא? הדרכות מעשיות, נפשיות והשקפתיות?
ב. זה המכוון בלימוד? אין לימוד לשם לימוד, כמה שיותר מנותק, מופשט?
ג. מה ההבדל בין אלו שחוץ לבית המדרש המחפשים אהבה, לדעת, חיבור, עצמיות וכו לאלו שמחפשים זאת בתוך בית המדרש?
ד. מה היחס ליבטוי "מיצוי עצמי"?
ה.ה. האם העיקר זה שנהיה בריאים, שמחים, עולם טוב ומתוקן? איפה מערכת הקודש?
עד כאן הייתי בחיפוש אחר בוראי ומעתה נראה שכולם תוהים ומחפשים אחר האני והתחלתי להתבלבל, איפה הממימד של בין האדם לבוראו? זה רק בתוך האני? אין "סובב כל עלמין"?
ה. מה ניתן לעשות כאשר אני נמצא במצב של בין לבין, אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי, אני מכיר ומתחבר להרבה גוונים בכל העניינים, חברים מסגנונות שונים, לימודים שונים, שיטות שונות, ומאידך אני מחפש קביעות, יציבות, סדר, דברים וצורת חיים מוגדרת וסדורה. לדוג', צורת חיים של צמצום ושמח בחלקו, לעומת חיי רווח ואצילות. וכו. איני יודע להכריע מה יותר אני. וכן ביחס לקנאה, אני רואה דברים יפים באחרים ואני לא יודע אם זה קנאה או שיש בזה משהו שבאמת שייך אלי.
תודה רבה !!
תשובה:
א. גם, לא רק, בעיקר חיי נצח, דבקות בחי החיים ב"ה.
ב. עיין בשיעורי נפש החיים שער ד'.
ג. חיבור לא רק לנפש הבהמית, אלא לנפש אלוקית, לתורה ולקב"ה.
ד. הוצאת כל כוחותיו מן הכח לפועל.
ה. תתחבר לנקודה החזקה שבתוכך, ומתוך כך תכיר את עצמך יותר ויותר.
מומלץ ללמוד את הספר הכרה עצמית והעצמת הנפש, ולהמשיך בבירור ד' יסודות, שמתוכם האדם מכיר את עצמו בבירור.
קטגוריות
