שאלה:
שלום לכבוד הרב שליטא,
1.האם ייתכן ימשיח בן יום ומשיח בן דוד בעצם יהיו/יהיה אדם אחד שיתקיימו בו שתי הבחינות בשלמות?
2. כמו כן, ראינו שאלה ששאל השואל לגבי מי שנשתרש בעבירה הרבה, והביא שתי דרכים בשאלה, והרב הביא דרך שלישית שעל אותו אדם נאמר חכמתו מרובה ממעשיו, ואצלו אור המקיף מרובה מאור פנימי, על כן נשאל:
א. בתוכן שאלת השואל נאמר שבשעת העבירה נפשו של אדם איננה מסורה כל כך בידו, כיצד ייתכן? הרי בכל דבר יש לאדם בחירה ויכול לעשות תחבולות להינצל גם מתוך הנסיון ולא רק מלפניו? האם יש מקרה של אונס לחטוא? יש שלבים בכך?
ב. הרב הדגיש בתשובה שהבעיה נובעת מעבודה לא מסודרת, ונדרש שיהיה בניין, האם הרב מכוון למה שהרב כתב בבלבבי חלק ב,ג ובספר דע את עצמך? שהם בעצם הייסוד והתמצית של התחלת העבודה העצמית? או דבר אחר?
תודה לכבוד הרב על הזמן והכח שמקדיש לענות על השאלות,
מתפללים על הרב שתהיה סיעתא דשמיא מרובה, להגדיל תורה ולהאדירה, יפוצו מעיינותיך חוצה.
תשובה:
א. בעוה"ז - לא. לעתיד – כן.
ב. יש לידע שהרבה דברים שכתובים בשאלות אינני מסכים עמהם, ופעמים רבות הנני מתעלם מכך ואינני מתייחס. והנני מוסר מודעה, שאי התייחסות איננה הסכמה ח"ו.
בפרטות, יש כזו הבחנה, היא נאמרה לדוגמא אצל מעשה יהודה ותמר. אולם אסור לאדם לומר כך על עצמו בשום אופן, והוא שורש וחורבן לכל עבירה רח"ל.
ג. בעיקר למהלך ד' יסודות.
קטגוריות
