שאלות בעניני כתר, דעת, מלכות, יסוד [#10614]

ח' טבת התשפ"א

שאלה:

א) מאידך מצינו שקבלת מלכות שמים מתייחס לספירת המלכות, שהוא הדרגה הנמוכה והבסיסי בעבודת ה', ומאידך מצינו שקבלת מלכות שמים מתייחס למדת הכתר, הוי', כח שהוא בלתי משתנה. וא"כ מי שהוא רק מתנהג בפשטות, לומד כפי כוחותיו ובאופן של שכל והבנה וגם מתפלל כל יום כל התפילות ומקיים המצוות, אבל אינו מתעמק בחייפ ואינו מתבונן כ"כ, לכאורה פשטותו נובע מקטנותו או ביותר מקבלת עול מלכות שמים שלו, אבל יש מקום גדול לומר שפשטותו נובע מחיבורו למקום שהוא בלתי משתנה, ספירת הכתר, וא"כ מלכותו הוא בבחי' כתר מלכות, וא"כ למה האדם חייב כ"כ לבנות עולם פנימי שלו, לכאורה זהו סתירה לפשטות, ולכאורה עדיף לו לאדם להיות "א פשוטע איד", ללמוד ולהתפלל ולקיים מצוות כמו כל העולם ו"להיות כמו כולם", ולא להיות משונה בכלל מאחרים, שלכאורה זהו פשיטות ותמימות שהוא ספירת הכתר, ואילו אדם שעושה על עבודתו בחיים מחמת חשיבה עומקה ובנין העולם הפנימי שלו הוא במקביל לספירת החכמה וספירת הבינה, שהוא שלב נמוכה ממדת הכתר שהוא פשטות.
ב) מהו החילוק בין כתר דמלכות, ומלכות דכתר? ואיזה מהם נקראים "כתר מלכות"?
ג) "הדעת עולה עד הכתר", וצ"ע דאיך מגיעים משכל (דעת) ללמעלה מן השכל (כתר)? האם משום שעולם האצילות נוגע ברגלי עולם א"ק ולפיכך המרבה במחשבה מעמיקה יכול להגיע לעולם עליון שהוא למעלה ממחשבה? איך זה נעשה, הא סו"ס דעת הוי סתירה לכתר.
ד) קו האמצע כולל מלכות, תפארת, יסוד, וכתר (או דעת, במקום שלא נמנה כתר). מתתא לעילא א"כ נמצא שיכולים להגיע ממדת המלכות עד הכתר. איך מגיעים ממלכות לכתר א"כ? האם ע"י אמונה, כיון שמלכות היא אמונה וגם כתר הוא אמונה? א"כ מה החילוק בין אמונה בדרגת מלכות לאמונה בדרגת כתר? האם ע"י קבלת עול מלכות שמים? א"כ מה החילוק בין קבלת עול שמים של דרגת מלכות לקבלת עול מלכות שמים של דרגת הכתר?
ה) כיון שהיסוד עולה עד כתר, האם ע"י שלימות במדת היסוד עולים ישר אל מדת הכתר?
ו) האם ע"י שמירת מידת היסוד יכולים להגיע למדרגות גדולות אפי' בלא לימוד התורה או אם הוא חלש בשאר קיום מצוות?

תשובה:

א. נצרך קומה שלמה, מכתר עד מלכות. כתר "חל על הקומה", ואם לאו פורח באויר, ואין לו על מה לסמוך.

ב. כתר דמלכות – פשוט, כי אין בו כלום. מלכות דכתר, יש בו הכל ואע"פ כן בטל, 'אין'.

ג. ע"י אפיסת המחשבה, כלות המחשבה. או לחלופין פשיטות ותמימות.

ד. מלכות – עני ואביון, פשיטות שנובעת מהעדר השגה. כתר – פשיטות שבאה אחר השגה, כנ"ל.

ה. כן. אחד מן האפשרויות.

ו. אם אינו עובר ח"ו עבירות, כן.