שאלה:
השלום והברכה לרב שליטא.
כיוון ונאמר חטאתי לנגדי תמיד וכן הכאב שהיה חטא ומעדתי בתפקידי ופגמתי בכבודי בעשיית החטא, ומאידך א"א להסתובב תמיד עם הרגשה זו של מרירות ושפלות, וכן נכתב "ביסוד הכל צריכה לבא ההסברה הכללית של בטחון התשובה, ועוצם השלוה , ושמחת-עז , שצריכה להיות מתלבשת הנפש של כל איש אשר אור התשובה מאיר בנשמתו" (אגרות ראיה), ובפרט כאשר זה כאב המונע מהתנהלות החיים התקינה והגבורה המאפשרת את המשך עשיית הטוב. פעמים זה צער טוב וטבעי אך פעמים הוא יתר על המידה ואינו מרפא גם לאחר שהייתה תשובה אמיתית ושלמה. מוסיף לבלבל אותי העובדה שיש הרבה עניינין בתיקון, יש את הזוהמה שבחוטא, יש את הפגם בעולמות, יש את המחילה של העונשים ויש את הריצוי לפני ה' (בספר על התשובה) ועוד ועוד, כך שאיני מוצא את ידי ורגלי. וכן כיוון ויש מדרגות לאין ספור בתשובה אימתי תתישב הדעת.
א. בצורה הכי פשוטה אימתי אפשר לדעת שאת הבסיס עשיתי ומה שהיה כבר היה ונגמר או אפילו תוקן והועלה על מנת לקבל מנוחה ומרגוע לנפש?
ב. מה חילוקי התשובה השונים אם הרב יוכל לסכם הנידון בצורה קצרה וערוכה, בין התיקונים של עשה טוב, לתיקוני המקובלים, למה שכתבו האחרונים שהעיקר הוא השקידה בתורה, האם יש חילוק בין החטאים? לכאו'במעשה התשובה לא מצאנו יתר מעזיבת החטא, חרטה ווידוי וקבלה לעתיד, לא משנה עבור איזה חטא.
ג. עוד ייתכן שהכל זה "סתם" הרגשת האדם כיוון והוא מזלזל במעשה התשובה שלו, אך אם יילמד להעריך ולו את ההרהור הקל כבר יסולק ממנו ההרגשה הנל. ובהקשר לכך מצד אחד מצינו את קלותה של התשובה, ושבהרהור קל נהיה צדיק גמור (גמ' קידושין) ומאידך חילוקי כפרה שלא אפשריים בכל עת ולא תמיד ביד האדם. האם באמת זה תלוי באדם, לפי הרגשת התיקון שנראה לו שפעל במעשיו כך הוא התיקון? מה היחס בין איך שהאדם חווה את הדבר ומעריך את הדבר לבין הגדרים ומה שלכאו'באמת נצרך ממנו?
ד. עִקַּר הַנְּפִילוֹת בָּאוֹת מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּקַלּוּתָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה. האם התשובה קלה עד כדי כך?
ה. "תביעת התשובה הקבועה אם נזדמן לידו חלילה איזה דבר עברה ועוון " (אורות התשובה ו,ג). איזה תשובה ניתן לעשות בצורה יחסית תדירה והרי כל תשובה על מנת שתהיה אמיתית דורשת תהליך נפשי עמוק, מחשה, התבוננות והוספת גדרים.
תודה רבה וסליחה על האורך והכפילויות.
תשובה:
א. כתב בספר שער יששכר, כאשר רואה שם הוי"ה לנגד עיניו, או שחש תדיר את נוכחות ה'.
ב. גדרי דין תשובה, הוא "גדרי דין". אולם נצרך לתקן את השורשים של החטא, וזה אינו חייב מהדין, אלא שאם לא תיקן יש לו מחסום רוחני.
לכל חטא – תיקון "פרטי". ויש תיקון כללי, התוה"ק, שעליה אמרו: "לכל בשרו מרפא", כי כוללת הכל בקרבה.
תיקוני עשה טוב, הם ריבוי אור שדוחה מעט מן החושך. לעומת סיגופים, שמזככים הגוף עצמו.
ג. תלוי ביד האדם. יש תשובה "חלקית", וכגון הרהור קל, ויש תשובה "שלמה".
ד. חלקית, כן.
ה. קבלה בלב שלם לעשות רק את רצון הבורא.
קטגוריות
