המושג התלמודי כתנאי [#10671]

י"ח טבת התשפ"א

שאלה:

בתודה מראש על מענה של הרב.

המושג כתנאי בתלמוד האם הוא מורה על כך שיש מחלוקת קודמת לה שתלויה במחלוקת המובאת של התנאים?
משום שבשבת דף נה לגבי כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה.
לא מוזכר שום דיעה האומרת שהוא חטא ממש. ועל כל פנים מוזכר כתנאי.

וחשבתי להסביר שהמחלוקת האם בלבל יצועי בלהה או יצועי אביו. ובזה ניתן לתלות את המחלוקת בתנאים.
ולפי זה אין שום תנא שסובר שהוא חטא ממש במשכב. אלא שמי שסובר שבלבל מצעה. הרי לקח את בלהה לאהלו והיה נראה כחשוד על זנות. ונאסרה על יעקב. וזהו חטאו.
אך ברש"י לא משמע כן . וכן עוד ראשונים מפרשים כביכול שיש מקום לומר ששכב ממש. ואף עלפי שיש איזו אפשרות לפרש שלא עשה איסור ממש. למשל שעל פי תורה מותר לבוא על פילגש אביו כמו מפותת אביו ואנוסתו כמובא בספר זרע שמשון. אך ממש קשה הדבר לפרש כן. שאחרי פרשת שכם. שטענו הכזונה יעשה את אחותינו יעשה ראובן בדיוק כן על בלהה. באונס. או נאמר שאכן נעשה הדבר ללא התנגדות מאוד לא מובן זה.
מלבד עוד כמה וכמה קושיות לפרש זאת כפשוטו ממש. אפילו שאפשר לתרצם.

מכל מקום יותר קשה לי שכל הדיון יהיה האם מותר על פי תורה ולא על פי דיני בני נח. כאשר אין בנמצא תורת ישראל. אפילו שהיה מצות יבום. ונהג באופן ביניים כפי שרואים שהיה יבום על כלתו של יהודה. להביא את ההסבר שיותר דומה לטעמים הלכתיים אחר התורה מפולפלים. מאשר טעמים יותר קרובים לתקופת התנך. על אף שכסניף הייתי מצרף זאת.
ויש כמובן לשאול מנין להם זאת? שהרי ודאי לא נהג קידושין כפי תורה שהרי נשא שני אחיות.

לעומת זאת בלבול יצועי אביו הוא ששכב ממש באהל בלהה וכך לא נכנס יעקב לאהל. וכך גם מובא בזוהר. אך עדין קשה למה שיעקב לא יעיר לו ושמא שמשום כך נקרא בשם ישראל. שנהג שלא בעכבה. אך עדין קשה לי. וכל זה לשיטת אלו שבקש לחטא ולא חטא היינו ששכב שם ולא עשה דבר ולא רצה לעשות דבר. אלא רק למנוע מיעקב להכנס. ולא היו שום רגלים לדבר לאיזה חשד.

תשובה:

לכאורה אינו מוכרח שתלויים במחלוקת קודם לכך.