שאלה:
שלום לכבוד הרב רציתי לצרף לרב תשובה לתשובתו של הרב יצחק זילברשטיין לגבי החיסונים.
לכבוד ר' יצחק זילברשטיין,
רב ברמת אלחנן
אחד"ש, בענין החיסונים שיש מחלוקת גדול בין רופאים וזה אומר בכה וזה אומר בכה,
ופסק כת"ר בספרו )ווי העמודים ט"ז סימן כ"ו, וכן במכתב להמנהלי קופ"ח מאוחדת( שכשיש
שיטות מתנגדות בין רופאים, הולכים אחר הממשלה ויש להם כח כרשות ב"ד, וגם שרוב רופאים
ס"ל שצריכין לחסן. והאריך הרב עיי"ש עוד.
והנה תמך הרב יסודו על דברי הערוך השולחן ביו"ד סימן של"ו )סעי' ב( "והאידנא
צריך להיות מוסמך מהממשלה שיש לו רשות ליתן רפואות לחולאים", ומשום זה פסק הרב
שכיון שהממשלה אומר שצריך לחסן, להם יש לשמוע, שהוא כמו שיש להחיסון אישור מבית
דין, וגם שהולכים בתר רוב ברפואה.
ודברי כת"ר מבוססים על כמה הנחות.
א( שאסור למי שאין לו רשות ב"ד )או ממשלה בזמה"ז( לעבוד בתור רופא.
ב( שא"א לב"ד לתת רשות לרופא היום כיון שאין הם בקיאים ברפואה.
ג( שאין רופא יכול לחלוק על הגוף שנתן לו רשות בעניני רפואה.
ד( שרשות הממשלה הוא הממלא מקום של רשות ב"ד.
ה( שהולכין בתר רוב רופאים בספק בפיקוח נפש.
ו( שסתם נכרים יש לו נאמנות אם הם "אנשים ישרים".
ויש לפקפק בהנ"ל טובא מהרבה טעמים.
האם רופא בקי צריך רשות בית דין
מקור הדברים שיש דין של רשות ב"ד ברופא הוא מדברי התוספתא בב"ק )פ"ו הל"ו(
שאם רופא אומן ריפא ברשות בי"ד והיזק פטור מדיני אדם. אבל לא מצינו שצריכים רשות כדי
לרפאות. ואדרבה, הב"ח (סימן של"ו ד"ה ומ"ש ואם ריפא) שם מביא מהרמב"ן )בתורת האדם(
שמצוה על כל רופא בקי לרפאות כמו שמצוה לדון. ועיי"ש בדבריו שמבואר להדיא שהוא מדבר
בלי רשות בי"ד. נמצא שלכל בקי יש היתר וממילה מצוה לרפאות, וכל החילוק בין רשות ב"ד
ללא רשות הוא לענין גלות ותשלומין. אבל שאסור לרפ אות מאן דכ ר שמי '? ואמנם אמת הוא
שמשמע בדברי הערוך השולחן כדברי הרב, אבל לאו טעמא בעי?
ובאמת יש לתמוה, מהיכן מקור הדין שהיא צריך רשות ב"ד שדיבר עליו הערוך
השולחן? והנה עיקר ענין של רשות ב"ד, הובא בב"י )של"ו( בשם הרמב"ן שרופא כדיין, לענין
שכשיש לו רשות ב"ד פטור אם הזיק. ועי' בציץ אליעזר )רמת רחל סי' כ"ב( שמבאר היטיב,
שהוא ממש כרשות ב"ד אצל דיינות בסנהדרין דף ה. וכתב שם "דנטי לת הרשות בית דין אינה
משמשת בכאן כהסמכה על עצם מ ומחיותו, דאין ענין לבית דין על כך. ועפ"י רובא דרובא אין
ב
להם אפי' מושג מחכמת הרפואה ובפרט מהמעשית כו." והמשיך לבאר שם ע"פ סוגיית הגמ'
בסנהדרין )דף ה.( שהוא מדין שררות, דהיינו משום שהדיין נתמנה על ענין ציבורי ע"פ ב"ד, אז
פטור מתשלומין כשטעה, שכדי לפטור מתשלומין צריך שיהא ממונה על הקהל. וזהו כל ענין
של רשות ב"ד. וע"ע בבית הילל )יו"ד של"ו א'( שאפי' אם קיבלו אותו באיזה קהל, זהו ג"כ
מקרי רשות בין דין ופטור בדיני אדם. אבל עדיין אינו מיושב דברי הערוך השולחן, שיעויין שם
בסוגיא דסנהדררין שאין דין זה אלא לפטור מתשלומין, ולא שיהא אסור בלא זה.
האם אישור מטעם הממשלה מספיק במקום רשות ב"ד
ומה שהזכיר הערוך השולחן שצריך רשות הממשלה בזמה"ז, באמת מי שמכיר בדרך
הערוך השולחן יודע שהוא הולך בעקיפין בכל דין שנוגע עכו"ם אם היה פוגע בהכבוד של
הקיסר או בדינא דמלכותא. המחבר בההקדמה האריך הרבה לחנף ולשבח הקיסר, והשמיט גופי
תורה הן הן כל דיני עבודה זרה ועכו"ם. וגם ביו"ד סימנים רס"ז - רס"ח הוא הכניס לתוך
הקאפלאך שאין נוהגין דיני עבדים וגרים בזמה"ז משום דינא דמלכותא, וגם כתב בהל' מסירה
שמותר למסור בזמה"ז )חו"מ שפ"ח סעי' ז( ועוד רבות כהנה. וכל כך למה, מפני הצאנזאר,
שאם לא היה עושה זה בעצמו, אז הממשלה של הקיסר יאסר את כל הספר שלא יצא לאור. וא"כ
פשוט שהטעם שהוא הכניס הדין של ממשלה לשם הוא משום דאל"כ יהי' זה סתירה להדינא
דמלכותא של אז, ומשום זה כתב כן כדרכו.
מה שכן מצאנו סמך לדברי הערוך השולחן, הוא ע"פ מה שכתבנו מדברי הגמ' בסנהדרין
הנ"ל. שכיון שרשות ב"ד מהני מטעם שררה, א"כ אולי מהני גם רשות הממשלה מטעם זה,
שיהא הרופא נקרא ממונה על הקהל. ועיין בביאור הגר"א שו"ע חו"מ סי' ג' )אות כ"ו( שזהו רק
לפי שיטת רש"י בסנהדרין שם דמהני רשות מהממשלה, אבל עיקר הדיעה ברמ"א שם ע"פ
התוס', לא מהני רשות הממשלה בכל אופן עיי"ש. )ועי' בתומים ג' ו' שכתב שאפילו רש"י
מודה לזה(, אבל איך שיהי' מבואר מהגמ' בסנהדרין שודאי אפי' בלא הרשות של ב"ד, מותר
לדון רק שחייבין בתשלומין. וא"כ ה"ה ברופא שמותר לרפאות, רק שחייבין בתשלומין.
והנה עיין בהבית הילל הנ"ל שדעתו שלא מהני רשות ממשלה תחת רשות ב"ד, אלא
אדרבה, כל שיש לו רק תעודת ממשלה ולא רשות ב"ד, אם היזק חייב לשלם. ורשות הממשלה
מהני רק כדי לקרוא אותו בקי. ומסיק שם שודאי אם יש לו רשות מב"ד או שקיבלו אותו איזה
קהל, מהני אפי' בלא רשות ממשלה שהרשות בית דין גופא מעיד על בקיאותו, בלי תעודת
הממשלה.
נמצא שרשות ב"ד מהני מדין שררה, )ואם קיבלו איזה קהל, ג"כ מהני ליתן לו שררה
זה( ורשות ממשלה אם מהני, זהו או ג"כ מדין שררה כנ"ל )אבל מותר לרפאות בלי זה(, או לפי
הבית הילל, הוא רק סימן שהוא בקי. ולפי הבית הילל ודאי שאין יכול לכוף את הציבור לשמוע
אל הרופא מטעם שיש לו רשות מהממשלה וא"כ עולם הפוך ראיתי מה שפסק כת"ר שאפשר
להכריח הציבור ע"פ הדין של ממשלה. שלפי הנ"ל אם קיבלו אותו הציבור מהני אפי' בלא רשות
ממשלה, ואם לא קיבלו אותו, אז רשות ממשלה לא מהני.
ג
אם רופא יכול לחלו ק על הב"ד או הממשלה שנתן לו רשות
ובפרט שכאן לא קיימינן על עיקר כח הממשלה להעניק תעודת הרופא, שזה משתייך
למושגי שררות ומשתייך להממשלה, רק הנידון הוא בענין דעת הממשלה באיזה תרופות
פרטיות! וע"ז כתבת שהוא כמו שיש לו אישור מב"ד! תיוהא קחזינא הכה, מה שייך רשות
הממשלה שהוא ענין של שררות, לדעת הממשלה בתרופות ודרכי רפואה פרטיות ? היכן מצינו
שום עדיפות במחלוקת הרופאים לדעת הממשלה בנידון תרופה פרטי? האם אין רשות לרופא
לחלוק על דרך רפואה ותרופות פרטיות אפילו שהוא נגד שיטת הממשלה כשכבר קיבל רשות
ותעודה מהממשלה? ומה בכך שבכלליות סומכין על רשות הממשלה כדי "לסמוך" הרופאים.
אם היה בית דין מומחה ברפואות
ומה שנקט כת"ר בפשיטות שבעבר היה בי"ד מתלמדים להיות בקי ברפואות בכדי לתת
רשות, לכאורה מבואר ברמב"ם להיפך, שהרי כתב הר"מ בריש פ"ב מהל' סנהדרין שסנהדרין
צריכין לידע "קצת משאר חכמות, כגון רפואות כו'". ומבואר מלשונו הטהור שאין צריכין להיות
בקיאין בהן מדלא כתב "קצת שאר חכמות" כמש"כ "ואחוזת מרעהו".)עיין רדב"ז על הר"ם שם
למה הוצרך בית דין לידע קצת מחכמת הרפואה(. ומבואר מלשון הציץ אליעזר )הובא לעיל(
שהוא ג"כ למד כן.
בענין הולכים אחר רוב רופאים
ומה שנקט כת"ר לסניף בפשיטות )באלה ב' תשובות, ובשיעורי תורה לרופאים ח"ג סי'
קע"ה ועוד מקומות( שאזלינן בתר רוב רופאים, אמת הוא שזהו השיטת השאילתות )שמות סי'
ל"ח( ורש"י ביומא )פד:( והרמב"ם )שביתת עשות פ"ב(, אבל כבר פסק השו"ע )תרי"ח(
כהרמב"ן והרא"ש דלא כן. והרי הוא הלכה מפורשת שאין הולכין בתר רוב בפיקוח נפש. ופליאה
נשגבה איך נעלם מעיני הרב הלכה מפורשת בדברי שו"ע לענין פיקוח נפש. נמצא כשיש ב'
רופאים אומרים שהחיסון כרוך בסכנה, אז הם נאמנים אפילו כנגד מאה. ואע"פ שיש רופאים
שאומרים שגם יש פיקוח נפש גם לא יקח את החיסון, הרי הביא כת"ר בספרו )ח"ב סי' צ"ח(
שאין סכנה לעתיד נחשב כפיקוח נפש, וגם הביא כת"ר בספרו מסברא )ח"א דף 123 )כשיש ב'
רופאים שוות מתנגדים, אז שב ואל תעשה עדיף אף כשחיי החולה בסכנה, וכ"ש הכא שאין
סכנה בפנינו.
נאמנות של רופא עכו"ם
וכל זה הוא אפי' ברופא שומר תורה ומצות, אבל בנכרי מצד הדין אסור להתרפא ות אצל
עכו"ם ולא לקבל סמים מהם בלי ההיתר של אומן לא מרע אומנתיה דחייש לפסידא או שום
מירתת אחר )עי' בשו"ע יו"ד קנ"ה(. אבל בלי טעם זה אסור להתרפאות מהם. והכלל הוא שאין
ד
נאמנות לנכרי אלא א"כ יש מירתת או שהוא מסיח לפי תומו )ועי' בש"ך וט"ז ביו"ד סימן צ"ח
ס"ק ב' לענין נאמנות של קפילא אומן(. ואין שום חילוק בין עכו"ם לפורקי עול בזה. וכאן אין
שום מרע אומנתיה מכמה טעמים. חדא הוא שעינינו ראינו שכל פעם שיש נזק או מיתה אחרי
החיסון אומרים שבלאו הכי הגיע זמנו למות, והט"ז הביא )קנ"ה ס"ק א( בשם כמה ראשונים
שאין לרופא נאמנות בכה"ג. שנית, שעכשיו המירתת הוא ממש לה יפך, שכל הרופא שמשרת
בהcare of standard ומעודד חיסונים אין לו מה לדאוג. בין מצד התעודה שלו ובין מצד
תביעות מב"ד. )שמצד חוק א"א להביא רופא לערכות אם אחד ניזק מזה(. ואדרבה מי שמעורר
פיקפוקים הרבה פעמים אובד התעודה שלו. ובדיוק כך קרה בהחודש שעבר אם דר. פאול טאמס
)Thomas Paul. Dr )שחיבר מחקר שמפקפק אם היעילות של חיסונים עולים על חסרונום.
ובתוך חמש ימים ממש הוא איבד את התעודה שלו. וכיון שאין כאן מירתת אם הרופא מזיק אחד
מן החיסון, א"כ הדרה דינא לדוכתא, שאין נאמנות לרופא עכו"ם ואסור להתרפאות מהם,
שחשודים על שפיכת דמים.
לסיכום :
א( מבואר בהפוסקים שאין צריכים רשות ב"ד כדי לעסוק ברפואה . וכל הרשות הוא רק
לענין גלות ותשלומין.
ב( אין צריך שב"ד יהא מומחה ברפואות כדי ליתן רשות לרופא, ]וענין רשותם הוא
להתמנות בתורת רופא ציבורי[.
ג( לא מצינו בשום מקום שא"א לרופא לחלוק בעניני מהלכי רפואה ותרופות פרטיות על
הגוף מרשה שנתן לו רשות.
ד( אע"פ שיש מקום לומר שרשות ממשלה מהני כמו רשות ב"ד לפטור רופא שהזיק
מתשלומין )דלא כהבית הילל(, עם כל זה:
1 )לא הכניס הערוך השולחן מילים אלו אלא משום הצאנזאר.
2 )וגם לעולם לא איבד זכות הב"ד לפסוק בענינים אלו, ואם בית דין של תלמידי
חכמים באמת עיינו בנידון רפואי ופסקו על פי דעת תורה לבטל הרשות
הממשלה, אז בטל הרשות ואם הרופאים הזיקו חייבים, על אף שהממשלה אישר
את מה שהם עושים.
ה( ומה שכתב הרב שאזלנין בתר רוב רופאים הוא נגד הלכה פסוקה בשו"ע תרי"ח.
ו( סתם "אנשים ישרים" שהזכיר כת"ר, אין להם שום נאמנות רק משום מרעה אומנתייהו
)יו"ד קנ"ה(, ובנד"ד שאין כאן מרעה אומנתי' כמש"נ, הדרינן לעיקרא דדינא שא"א
לקבל דעתם בענין רפואי, וכיון שעיקר מה שסומכין הוא על רופאים עכו"ם, צריכין
לחשוש משפיכת דמים.
אברהם פינקלשטיין יהושע פינקלשטיין
לייקווד, נו דז., ארה"ב
תשובה:
תודה!
קטגוריות
