שאלות כלליות בנוגע ללימוד ספרים בעבודת ה’ [#11197]

ח' שבט התשפ"א

שאלה:

א) האם יש כלל שהיצה”ר מראה איזה ספר או מאמר חז”ל לאדם כדי להפחידו ולהפיל אותו ליאוש, וכן להיפוך מראה לו איזה ספר או מאמר חז”ל כדי לנחמו יותר מדאי ולקררו מעבודת ה’ כראוי? לדוגמ’ אם אחד רואה דבר מפחיד בספה”ק, מצד א’ כל דבר בספה”ק הוא אמת לאמיתו, והאדם צריך לבקש האמת ולקבל האמת אף שקשה לו, ומאידך הוא מיד מתייאש מעבודה ונכנס לדכאון כשרואה דברים מסוימים בעבודת ה’ וא”כ אפשר לומר שאין זה האמת בשבילו והוא צריך דרך אחרת כדי לחזקו לתשובה. וכן להיפוך, כשאדם רואה דבר בספה”ק שמנחם את רוחו ונותן לו שמחה, מצד א’ זה נראה כדבר טוב אבל מאידך זה עלול לקרר את שאיפותיו.
ב) האם שיטות שבזה”ז אין לעסוק במוסר, ורק לעסוק בספרים שמשמחים ומחזקים את האדם?
ג) האם יש שיטות שסברו שאנחנו לא באים כאן לשנות את עצמנו כלל, אלא אדרבה כיון שבורא נפשות רבות וחסרונן א”כ צריך לקבל חסרונותנו כמו שהם ולהאמין שאנו שלימים כיון שהקב”ה ברא כל דבר בשלימות בתכלית הטוב, וכל התיקון שאנחנו צריכים הוא רק אמונה ובטחון בה’ שהקב”ה ברא אותנו שלימים? א’ אומר לי שזהו שיטת נובהרדוק שעל עבודה שלנו מבוסס על בטחון ומכלל זה שאנו צריכים לקבל עצמנו כשהיא ולא להיות עצב על חסרונותנו, כיון שכל דבר שהקב”ה עשה הוא דבר שלם, וזה לכאורה דלא כשאר בעלי מוסר שנקטו שאנו צריכים לשנות את עצמנו. האם יש באמת כזו שיטה?
ד) האם החסידות נקטו שאין לעבוד על המידות להדיא, וששינוי המידות באדם בא ע”י עשה טוב שהוא דביקות וגילוי אלוקות?
ה) האם יש מהלכים במוסר (קלם, סלובודקה, נובהרדק) שהם נוטים יותר למהלך של חסידות?
ו) יש כמה דברים בעבודת ה’, ושורש כולם הם או בחסד-אהבה, או בגבורה-יראה, או בתפארת-אמת, ונראה לי שהרב הולך בעיקר בדרך “אמת”, ושהאמת הוא המכריע לכל דבר. כשאני מדבר הרבה דברים מהרב לאחרים, התגובה בדרך כלל הוא הוא ש”זה מעציב אותי. אני צריך חיזוק, לא מוסר. אני צריך לשמוע דברי שמשמח את רוחי, ואני לא רוצה לשמוע דבר שהוא אמת לאמיתה שמעציב אותי. וא”כ השאלה הוא, האם יש הרבה בנ”א שהדרך של “חיפוש האמת” אינו מתאים להם כלל, או משום שזהו מדרגתם הנמוכה או משום שיש כזה טבע בנפש לא להיות אמיתי כ”כ?
תודה רבה עצומה להרב,

תשובה:

א. כן.

ב. לרוב בנ”א אינו נכון. יתכן שיש להקדים זאת, אולם אח”כ נצרך בירור ותיקון המידות.

ג. אינו נכון כלל!

ד. גם על ידי זה, ולא רק על ידי זה.

ה. סלבודקה, גדלות האדם, מושרש בטוב, בנשמה.

ו. כולם צריכים אמת, אולם אמת לפי מדרגתם. כשאומרים לאדם אמת שלמעלה ממדרגתו, לפי ערכו זה אינו אמת, ראש – תוך – סוף, אלא אין סוף שאינו יכול להשיגו.

זאת סיבה אחת, מלבד סיבת השורשים, בקו ימין ושמאל ואמצע, וסיבת הקושי להתמודד עם האמת.