שאלה:
רציתי להביא בפני הרב מחשבות שהיו לי, ואשמח לתגובתו:
א. ברור, שהקורונה אינה אלא גילוי רצונו ית'. ממילא, ההתמודדות עם הקורונה בעיקרה, רוחנית - ובנוסף לכך עלינו לפעול בגדרי ההשתדלות.
אם מביטים על הקורונה כגילוי רצונו ית' ותו לא, אני מתקשה לראות כיצד יתכן שהוא ית' 'יטעה' (ח"ו) חלק ניכר מגדולי ישראל - עיני העדה (ככל הידוע לי) להורות לכלל ישראל הוראה שנוגדת את טובתם (קבלת החיסון), אלא אם כן זהו רצונו ית' (ח"ו), ואם זהו רצונו ית', גם מי שלא יתחסן - אינו יכול להיות בטוח, מפני שהגזירה ישנה.
אם הדברים שאני כותב נכונים, לכאורה מן הראוי להתחסן, שהרי כך מורים לנו רבותינו (כל אחד כפי הוראת רבותיו).
אני כותב את הדברים, אני מניח שכרבים אחרים, מתוך התלבטות עמוקה באשר לנכון עבורי ועבור ב"ב, ומודה לרב שמפנה מזמנו על מנת להיענות לצרכי הציבור בנושאים סבוכים אלו.
ב. הרב התריע בקול ובכתב על סכנות המדיה ועל ההכרח להתנתק ממנה. להבנתי, ועל אף שאני מתקשה ביישום הדברים ומקווה לד' שיזכני לזה, כוונת הרב לכל כלי התקשורת, למיניהם ולסוגיהם, בין אם אלקטרוניים ובין אם כתובים ללא כל יוצא מן הכלל, ושאין הכוונה דווקא לשימוש כזה או אחר, אלא שכל חשיפה בכל צורה - לא רצויה. האם אני צודק? האם יש 'החרגות'?
תשובה:
א. זהו "כתר", ולכך הכל סתום וחשוך ובלתי ברור ובלתי יציב ומטעה. ולכך העיקר לילך עם השי"ת בתמימות, ופחות נפק"מ אם לוקחים חיסון אם לאו, כי ההצלה מכח התמימות דייקא.
ב. צודק!
קטגוריות
