שאלה:
הרב אומר שניתן למוטט את בניין הרע על ידי חיזוק אמונה בכך שהגשמיות לא תלויה ברצונותינו אלא נגזרת משמיים - אמונה שצריכה לייאש את האדם מיכולתו להשיג רצונות גשמיים וממילא להחליש את הרצונות עצמם (שהם בבחינת רע). אולם, מקובל שללא השתדלות גם מה שנגזר מן השמיים לא יגיע לאדם. מכאן שלכאורה השתדלות כן מועילה ואין מקום להתייאש ממנה, ועל כן הרצונות הגשמיים עומדים על כנם. האם יש שגיאה בניתוח זה?
תשובה:
ההשתדלות היא כלי לאור, לשפע. ואם אינו משתדל כראוי חסר בכלי. אולם ההשתדלות אינה אלא כלי, ולולי שנגזר עליו מן השמים, ישאר כלי בלא שפע בתוכו.
זהו אופן אחד להבנת הדברים.
קטגוריות
