שאלה:
א) האם יש דרך או סימן שבו האדם יכול לידע אם א' הוא באמת החבר שלו שאוהבו באמת, או שהזולת הוא רק עושה חסד עמו ומרחם עליו אבל אינו אוהבו באמת?
ב) האם אדם לומד בחבורתא עם נשמת אחרת במתיבתא דרקיעא כפי שורש נשמתו או שהדבר תלוי אם לומד היטב עם חברותא מסוימת בחייו, שמתקשרים ביחד באופן של דעת וגם חיבור עמוק של נפש, והאם א' יכול לבחור בעולם העליון מיהו החברותא שלו במתיבתא דרקיעא?
ג) מהו באופן שהאדם לומד היטב עם חברותא מסוים והיה מרגיש קשר נפשי ונצחי עם החבורתא אבל החברותא התנתק הקשר מחמת שלא היה יכול לסבול את תוקף הקשר ואת רגשי הזולת כלפיו וגם לא היה יכול לסבול אופי החברותא שלו, אבל החברותא הראשון עדיין מרגיש קשר נפשי איליו, האם התורה שלמדו ביניהם לעולם מקשר אותם על אף שהיה פירוד ביניהם בהאי עלמא, והאם קשר הזה מקבל "תחיית המתים" לעת"ל שאז יתחדש הקשר ביניהם? או עכ"פ האם ההתקשרות יחדיו בתורה בהאי עלמא יקשרו אותם בעולם העליון על אף שהיה ניתוק של הקשר בפועל בהאי עלמא, ע"י שא' לא רצה בהקשר הזה?
תשובה:
א. סימן מובהק איני יודע בחיצוניות, לולי הכרה פנימית של נפש זולתו.
ב. גם וגם. חיצוני ופנימי.
מידת הבחירה של האדם בעולם העליון משתנה מדרגה לדרגה.
רשב"י העיד על עצמו לפני מיתתו שבכוחו לבחור לאיזה היכל ילך ואיה יקבע מקומו, אצל אחיה השילוני.
ג. הקשר לא יתנתק לעולם, אולם בעולם העליון יתכן שיהא בבחינת שירגא בטיהרא מאי אהני ליה.
קטגוריות
