שאלה:
המשך שאלה 10260
שלום כבוד הרב,
אשמח בעקבות השאלות לברר עם הרב בנוגע לעבודת הנפש בנושאים אלו.
1. האם ההויה היא אור מקיף או פנימי? מצד אחד הרב כתב לי שהיא יחידה שהיא מקיף כללי אך מצד שני בשונה מאמונה הכרת הויה היא פנימית ולא מציאות חיצונית.
2. הרב מציין שדרכים להשיב מהמוח ללב הם שינון בהתלהטות ממקום של פשיטות או תקיעת הדעת, האם (למרות שהרב לא ציין זאת) הכרת הויה היא גם דרך להחדיר את האור פנימה, על פניו בתחושה אישית שלי נראה שכן כי זה נהפך לחלק מהויתי
3. האם צריך בנוסף להכרת הויה להשתמש באחת מ2 הדרכים האחרות (שינון ודעת) כדי שההכרה תונח סופית בנפש או שמספיק הכרת הויה?
4. כשביל להגיע להויה של עולם עליון יותר, נראה שהדרך של שינון בהתלהטות (שם יש דגש על תנועתיות) נוגדת את המטרה שהיא הויה, יכול להיות שרוצים להגיע למדרגה הזו עדיף את הדרך של תקיעת הדעת?
5. האם יש דרך עבודה שאדם עולה מהויה בעולם שלו להויה של עולם עליון יותר בלי להתעסק בשאר הכוחות והפרטים של העולם שהוא נמצא בו? כלומר השביל שלו יהיה הכרת הויה של עולם נוכחי משם הכרת הויה של עולם עליון וכן הלאה, ואם כן האם זה יכול להיות רק ע"י מסירות נפש?
6. אמרנו שצמצום והתפשטות מוביל להויה, למה הרב דוגל בזה שאדם צריך לעבוד על נקודה אחת בלבד ואח"כ לעבור לנקודה הבא, לפי דרכנו פה לא עדיף שאדם יעבוד בשני קווים יאחדם ואז יגיע לשורשם? על פניו לנפש (מצד של נברא) קל יותר להתחבר ל2 תנועות מאשר לתנועה אחת, לדוגמא אדם שעובד על גאווה אז יותר קל לו לקלוט שבחלק מהזמן מצמצמים את האני שלו ובחלק מהזמן הוא מתרחב וזה יגבה ליבו בדרכי ה' מאשר להגיד לאדם שתמיד יראה איך לבטל את האני או תמיד יחפש לראות איך הוא בגבהות בדרכי ה', הנפש בפשטותה מרגישה בקלות יותר שמצמצמים אותה או שהיא מתרחבת, אשמח שהרב יברר לי את העבודה הנכונה פה.
תודה רבה מאוד!
תשובה:
א. ההויה עצמה למעלה ממקיף ופנימי. ביחס להתלבשות, נפש רוח נשמה, פנימי, בכבד, לב, ומח. וחיה יחידה מקיפים, בבגדים ובבית. אולם עצמותה אינה מקיף.
ב. הדרך של שינון ותקיעת הדעת נאמר לכל ענייני וידעת היום והשבת אל לבבך. בהכרת ההויה עיקר הגילוי לאחר התנוצצות של מדרגה זו, הוא ע"י השקטה ותקיעת הדעת בהשקטה בדבר, ולאט לאט נעשה הכרת חושית בהירה חזקה יותר ויותר.
ג. כן, כנ"ל אות ב'. כי נצרך שההכרה תתרחב לכל הלב.
ד. כן. בתחילת ההתנוצצות יש מעט יותר מקום להתלהטות, אולם לאחר מכן, העיקר הוא תקיעת הדעת בהשקטה.
ה. כן, כדבריך, מסירות נפש, או שקט עמוק מאוד.
ו. דבר והיפוכו, הוא נקודה אחת. אולם סוף כל סוף יש צד אחד יותר חזק.
קטגוריות
