ספה”ק תומר דבורה [#11482]

ו' אדר התשפ"א

שאלה:

שלום לכבוד הרב,
ברשותכם, מספר שאלות הבהרה:
א. בפרק ראשון, הרמ”ק מעמיד בפני האדם את התגובה השלמה מול התנגדויות שהוא חווה (למשל, ‘היותו נעלב… ועם כל זה לא יאסוף טובתו מן המקבל’). רצוני לשאול אם נכון לנהוג באופנים המתוארים גם במצבים בהם האחר אינו מתנגד לאדם, ולעורר כלפיו את המידות הנזכרות גם בסתמא, והאם גם כך הוא מושך השפעה מלמעלה ומעשיו עולים לרצון?
ב. אם לא זכה האדם לפעול כדברי הרב בשלמות, אלא באופן חלקי – למשל, אסף טובתו באופן חלקי בלבד מהמקבל – אם להתייחס לדוגמא הקודמת, האם גם בזה יש תועלת ומעלה, ומעשיו עושים נחת רוח לבורא ית’ ומושכים השפעה מלמעלה?
ג. ישנן מידות שהתומר דבורה כלל לא התייחס אליהן (למשל – מידת הזריזות). האם יש להסתכל על הספר ככזה שכולל את כל המעלות הטובות (כדוגמת המסילת ישרים) בדרכו שלו (שהרי ניתן לשער שמי שזוכה לקיים את הכתוב בו, יפתח את מידת הזריזות ואת שאר המידות הטובות) – או שמלכתחילה אינו מכוון לכך?
ד. האם לכל פרק בספר יש ערך לכשעצמו, או שהרב המחבר מכוון את הלומד לשלמות מוחלטת ולאימוץ של כל הכתוב בו (במסילת ישרים, לדוג’, כל מידה היא מעלה בפני עצמה, אלא שיש במידות הדרגתיות)?
ה. האם הרב מכיר ביאור שמנגיש את החלקים הקבליים בחיבור גם עבור מי שאינו בקי בתחום זה? במידה ואין, האם ישנו חיבור שלימודו יאפשר הבנה של החלקים הקבליים בספר זה?
ו. האם הרב מוכן לשקול להעביר סדרת שיעורים בספר זה?
ז. ידוע, שלימוד הספר מהווה סגולה נגד המחלה הידועה. מדוע, וכיצד נכון ללמוד את הספר כך שימשוך השפעה זו?

תשובה:

א. כן.

ב. כן.

ג. ספר זה בנוי על הארת י”ג מידות של רחמים, שמשם “נמשך” כל שפע לבריאה. לעומת כך מסילת ישרים בנוי על י’ מדרגות, שהם “צורת הבנין” של הבריאה.

ד. כל מידה לעצמה, וגם חלק מן השלמות הכוללת.

ה. אפשר לנסות תומר דבורה עם פירוש הקדמות ושערים, מחבר הרב אפשטיין, פנים מאירות 9, ירושלים, 02-5371520

להרחבת העניינים אח”כ אפשר לנסות בפירוש שומר הפרדס, מחבר הרב וודייקין, רח’ וסרמן 9, בני ברק, 03-5539275

ו. אינו אפשרי כלל לעת עתה.

ז. אינני יודע היכן המקור? אולי באופן כללי י”ג מידות רחמים, לעורר לרפואה?