הפרש שבין פרטות לכללות [#11401]

ז' אדר התשפ"א

שאלה:

שלום לרבינו!

אחר עיון בתורת חכם דף לה על קושיית הגהת השמש בשער השבירה פ”ד, מצאתי ביאור של הרב הרי”מ שביאר כך:
ונראה שיש ללמוד מלשונו של התו”ח,
שיש לחלק את הז “מ דכל ספירה לחג”ת ונה”י
פרטיים, החג”ת כלולים בדין הכללות , והנה”י יש
להם דין בפנ”ע של פרטות, והביאור בזה כיון
שהחג”ת עצמם נידונים כפרצופים כוללים ביחס
לנה”י , ע”כ דינם כדין הכללות, והיינו שבתחילה
מתו החג”ת דחסד בין בכללות ובין בפרטות, ובהם
היה הסדר של ימין שמאל אמצע, כדין הכללות,
ויצאו האחוריים דאבא בבחי ‘ הכוללת שבהם וירדו
למקום החסד , אלא שנחשב שעדיין לא נסתיימה
נפילתם, כיון שהבחינות הפרטיות שבהם לא נפלו
עדיין , וזה נעשה אח”כ עכ”ל.

שאלותי:
א) אם חג”ת תיקן חג”ת דחג”ת וחג”ת דנה”י מדין כללות א”כ יש לציין שהחג”ת דחג”ת תוקן מדין כללות אך הוא במהותו פרטות החג”ת הכולל. ולכך יוצא שהכללות מוליד פרטות, ולהפך, הפרטות שבנה”י הכולל מתקן בנה”י דחג”ת הכולל מדין הפרטות שבו, א”כ יוצא שמהפרטות נולד כללות כי נה”י דחג”ת שהוא הכולל נתקן ע”י הנה”י שהוא פרטות.

לכאורה נראה שאין באמץ פרטות או כללות כי שתיהם מולידים את המידה ההפוכה. ילמדנו רבינו מה המהות בזה?

ב) וכתב שם הרב תורת חכם שהרב השאיר את השאלה בצ”ע כדי לעורר אותנו להבין כוונת הרב(האריז”ל), ורציתי לשאול האם בדרך זו אין חשש שהתלמיד יטעה ויחשוב שהרב לא ידע התשובה?
או גרוע מכך שאין חלילה תשובה לשאלה?

ג) עוד שאלה בדברי התו”ח בדף לה שם הרב כותב ודן בארוכה אודות הזמן שבו נפלו אחורי נה”י דכתר מכיוון שבדברי הארי”זל לא מופיע זמנו, ובהמשך דבריו מובן שבסדר הפרטות
הוא מהלך של ממטה למעלה, והכתר ראשון
מחמת שהוא הכלי החיצון שלמטה מכולם, כמ”כ
יתפרש לפי דבריו המהלך של הכללות ממעלה
למטה, שהחכמה ראשון שהוא למעלה מכולם,
והכתר אחרון שהוא למטה מכולם.
שאלתי, מה המהות של יציאת הכתר בתחילה לעומת יציאת הכתר באחרונה?

תודה לרב על האמת והדרך!

תשובה:

א. כל דבר והיפוכו, שורשו אחד. וכן כללות ופרטות. לתתא נפרדים, ובשורש אחד.

ב. צדיקים ילכו בה וגו’.

ג. כתר תחילה – ראש עליון, התדבקות בשורש, באור א”ס.

כתר באחרונה – סוד הכתר הדבוק בא”ס מכח היותו “כלי” לעשר ספירות הגנוזים בא”ס.