עבודת ההכנעה וההבדלה [#11503]

ז' אדר התשפ"א

שאלה:

הרב מבאר בדע את עצמך ח”ב את עבודת ההכנעה וההבדלה בין הנשמה לגוף והרב מחלק את זה בין המעשים, ההרגשות, והמחשבות, וגם בתוך ההרגשות הרב מחלק את זה בין ההרגשות ביחס לאחרים להרגשות שביחס לאדם עצמו. – ורציתי להבין האם בדווקא נצרך לעבוד בחלוקה הזאת ולא ניתן לעשות הכל בב”א אחרי שבסוף הכל אותה עבודה להפריד בין הנשמה לגוף ולהכיר שכל הדברים השלילים מגיעים מהגוף ולא מהנשמה וא”כ לכא’ שהאדם יעבוד עם עצמו שבכל פעם שהוא ניתקל בדבר שלילי בין במעשה ובין בהרגשה ובין במחשבה אז שיכיר שזה לא נובע מעצמותו אלא מהגוף שהוא רק לבוש עליו.
ועוד שלכא’ בהרבה מאוד זה באמת בא ביחד שכל הרגשה ומעשה של האדם זה מוכרח שזה יבוא ממחשבה לפני זה וא”כ המחשבה והמעשה באים ביחד וא”כ לכא’ אפשר לעבוד על שניהם ביחד.
תודה רבה

תשובה:

כמו שבגדרי הש”ס יש דין של “זה אחר זה”, ויש דין של “באין כאחת”, אולם רוב דיני הש”ס בנויים באופן של בזה אחר זה, כן בסדר העבודה הדרך היותר קרובה על דרך כלל זהו בזה אחר זה.

כי אנו נמצאים בתוך עולם הזמן, וכל מהותו של הזמן – זה אחר זה, משא”כ למעלה מן הזמן, זהו בבת אחת.

והשורש של בבת אחת, הוא בעקודים, ששם עשרה אורות בכלי אחד, והיינו בבת אחת, וגם שם תחילה יצא מלכות ואח”כ יסוד וכו’, אולם הכלי כוללם.