שאלה:
(א) מהו המושג של "אור", אורו של ה' ית', האם הכוונה לשפע של הקב"ה או להתראות של מציאותו ית'? ב) והאם אור ה' הוא אותו דבר של אור אלוקי או ניצוץ אלוקי שנמצא בכל דבר? ג) האם הארה או ניצוץ של מדרגה הוא אותו דבר של "בחינת" המדרגה, והאם הכוונה בזה שהאדם יכול להגיע במדרגה זה באור מקיף?
(ב) בסוד "לית נהורא אלא מגו חשיכא" נמצא שהאור ה' מתגלה בשלימות רק ע"י חושך, ושהנקודה האחרונה הוא הנקודה החשובה ביותר, לדוג' אע"פ בפשטות הכתר-א"ק (או"א עילאין, אריך, עתיק, אריך אנפין וכל הבחינות הכתר), הוא עליון ממלכות-עשיי'-נוקבא, מצד היפוך המדרגות בסוד ונהפוך הוא נמצא שנקודת מלכות, עשיי', נוקבא, הוא חשוב יותר מכתר-א"ק, כיון שתכלית הכל שיתגלה אלוקות בתחתונים דייקא. לפי"ז כיון שהתכלית הבריאה שיתגלה אלוקות אפי' בהתחתונים ממש, אצל הקליפות דייקא, שיתגלה אלוקותו ית' דייקא במקום שיש העדר גמור וחלל גמור של הכרת אלוקותו, שמה גופא האור ה' יתפשט ואז גם הקליפות ידעו ויכירו את ה' (ומה נורא הגילוי הזה וזה כל רצוננו שאנו מייחלים, שיתגלה הקב"ה בכל מכל וכל) וא"כ לכאורה נמצא שהגויים ורשעים הארורים עדיפי מצדיקי ישראל, כיון שההתגלות השלימה של אלוקות הוא רק כשהרשעים והגויים יכירו באלוקות, וא"כ נמצא לכאורה שחוטא נשכר, וגם נמצא סילוף האמת שהרשעים והגויים וכל הרע גמור בעולם מגלה הקב"ה יותר מהטוב והקדושה שבבריאה, וא"כ כיצד מבינים דבר זה?
תודה רבה להרב,
תשובה:
א. שורש האור, הנקרא אור אין סוף, יש בו ב' הבחנות, א. גילוי שהוא קיים, ועצם הגילוי נקרא "אור". לא שרואים אותו ח"ו, אלא עצם כך שאנו יודעים שהוא קיים זהו גופא נקרא "אור". ב. גילוי שאין לו סוף. ועצם גילוי זה נקרא "אור". אור – גילוי.
ב. כן. בכל עולם ועולם "מתגלה" אור לפי ערכו. אור – גילוי, כנ"ל. והוא גילוי לפי ערך כל עולם ועולם.
ג. לא מובן השאלה בבירור. בכל עולם יש את מדרגת האור, ויש את מדרגת הניצוץ, ויש את מדרגת הכלי.
ד. אור יותר עליון נגלה בכלי יותר תחתון. והאור היותר עליון זהו ישראל, ונגלה בכלי תחתון בכל אחד של ישראל נגלה בעבדיו של ישראל זה. נמצא שאינו גילוי חיצוני, אלא גילוי בהתפשטות קניינו שלו. וזהו יתרון האור מן החושך, שאור עליון כאשר נגלה בכלי נגלה האור יותר, האור העליון נגלה יותר. ולא אור עצמי בחושך, בתחתון. כמו שהיה במצרים שבני ישראל ראו בחושך בבתי מצרים, מכח אור של ישראל.
קטגוריות
