שאלה:
לכבוד הרב,
אנחנו נוהגים שבשבת לפני יום השנה של אבא או אמא הבן מתפלל קבלת שבת מעריב
ומוסף ואז גם מעריב מוצאי שבת. עכשיו שמעתי שלפי האריז"ל זה בגלל שבשבת
לפני יום השנה זה יום השנה של הנשמה יתירה. אבל אם היום השנה יוצא בשבת אז
יום השנה של הנשמה יתירה ביחד עם יום השנה הרגיל ולכן אין צורך לגשת לעמוד
בשבת לפנית רק מעריב מוצאי שבת. האם זה נכון והרב יכול להסביר את זה קצת?
תשובה:
כל השפע הבא בכל יום מימות השבוע, שורשו בשבת הקודמת לו. ונמשך לכל ימות השבוע, ונקודת המעבר הוא מוצש"ק.
וזו סיבה אחת להתפלל במוצש"ק.
מלבד כך, יש לאדם נשמה יתירה, ובשבת האחרונה קודם פטירתו, זו הפעם האחרונה שהיה לו נשמה זו, ונסתלק. ולכך נוהגים להתפלל כל השבת. וכן במוצש"ק, שאז מסתלקת. וסיבה זו אינה קיימת אם יום הפטירה יוצא בשבת, שאין שייכות לנשמה יתירה בשבת הקודמת.
אולם בעומק יש מהלך נוסף, בסוד סדר שבת – ימי חול – שבת, כלל – פרט – כלל. ואזי שורש השבת האחרונה בראשונה. והוא בחינת מ"ש חז"ל אלמלי שמרו ישראל ב' שבתות וכו', והכוונה של שבת ראשונה ואחרונה. ולפ"ז יש מקום להתפלל גם בשבת הקודמת.
קטגוריות
