עבודה. סיפוק .ושינוי בעידן התקופה [#8341]

כ"ד אדר התשפ"א

שאלה:

לכבוד הרב שליט”א,

ראשית ברצוננו להודות לרב על כל כל הדרך חיים שהרב תווה לנו . וממתי שבעלי הכיר את השיעורים הוא השתנה הרבה. רציתי לשאול .
אני עובדת כבר 10 שנים כמחנכת בבית ספר ממלכתי דתי. ואני מרגישה שחיקה וחוסר מיצוי בעבודתי. ואולי חוסר יעילות בעבודה. היות ואין לי תמיד את הכלים המתאימים לסיע לתלמידות שמגיעות לעיתים מרקעים משפחתיים קשים מאוד
א. אם כדאי לחפש עבודה בתחום אחר משהו שאני חושבת שיתן לי סיפוק. כגון ציור ואומנות.
ב. האם זה שאין לי סיפוק זה תלוי בעבודה או זה משהו אחר שאני צריכה לעלות עליו בעבודה פנימית. ואם כן מה להתמקד ?
ג. בעלי שלח שאלה על זה שאני מעונינת ללמוד טיפול באומנויות במכללה חרדית בב”ב המשלב במקצוע גם עבודה עם ילדים וגם בתחום הטיפול עם יותר כלים מעשיים, כמו”כ קבלת תעודה בעיני הציבור פותחת דלת לעיסוק נוסף ומתון יותר . מדברי הרב הובן שמכללות “החרדיות” הם לא חרדיות . האם זאת אומרת שלא כדאי ללמוד את התחום במקומות אלו למרות שאין מקומות לימוד במקום אחר שמוגדר כחרדי.
ד. האם זה שאני רוצה להתעסק בהרבה תחומים נוספים. נובעת גם מחוסר הסיפוק ומיצוי או חוסר איזון פנימי שבו אני נמצאת באופן תמידי.
ה. והשאלה האם בתקופה הזו של עקבתא דמשיחא בכלל שייך לחשוב על שינויים כלשהם . האם זה בכלל מתאים? אני לא נמצאת במקום הגבוה של בעלי ששואף תמיד לדבקות בה׳. בצד הרוחני אני מתנדנדת כמו משחק יו יו ורגעי הסיפוק הנפשי נדירים מאוד.(כמובן שמצב זה משפיעה גם על ההתנהלות בבית עם הילדים וכו׳)
תודה רבה על הכל!

תשובה:

א. כרגע למצות כפי היכולת מה שקיים ובמקביל לחפש.

ב. רוב הסיפוק צריך שיבוא מעבודה פנימית עצמית, והוא שורש הרגשת החסר. יש להתקדם בהכרה עצמית, ולפ”ז לסדר חיים של הוצאת הכוחות שגנז הקב”ה בכם, להוציאם מהכח לפועל.

ג. כיום המושג “חרדי” השתנה לגמרי, וכמעט אין חרדים אלא מיעוט. ולכך זה שמקום מסוג זה נקרא “חרדי”, אינו כן, אלא כלשון המצויה “חרדי חדש”.

ד. כן. צריך מיקוד מתוך הכרה עצמית מבוררת מה הם הכוחות הגנוזים בקרבכם, כנ”ל אות ב’.

ה. כן. מצב זה יכול להיגמר ברגע, וח”ו יכול להימשך זמן רב.