אמונה והודאה [#11861]

כ"ז אדר התשפ"א

שאלה:

תודה על התשובות המיוחדות.
א, בעבודת ישראל(קוזניץ) בפרשת ראה מביא שעיקר האמונה היא בהוד, מה הכוונה הרי לכאורה עיקרה בכתר? ובבעש”ט אמונה מכונה שתי ירכי דקשוט נצח והוד עכ”ל ולכאורה כנ”ל עיקרה בכתר?
ב. מה הקשר בין אהרן אוהב שלום ורודף שלום למידתו מידת ההוד, לכאורה מידתו חסד והוד היא מגבורה. מאידך דוד המלך דמידתו מלכות הרי מלא הודאה שירה ותשבחות דהיא יותר בהוד מאשר במלכות?
ג. ראיתי מובא דבהוד יש דינים, למה? האם יש לזה שייכות דעבודת ההודאה על מה שקיבל היא מוכרחת ואין לזה יתרון ולעיתים היא לגרמיה דכוונתו לקבל עוד ולכן אינו רוצה להיות כפוי טובה?
ד. נראה שעבודת ההודאה היא מקום שמתאים גם לאנשים ובמצבים של קטנות שאין כח לעבודה בהתאמצות, ואולי דווקא בדורינו יש ריבוי בדבר בגלל נפשות דעקביים או שמא דווקא מעלה היא ותיקון על שורש הגלות דהיה על בכיה של חינם?

תשובה:

א. אמונה בדבר, הוא ביטול לדבר, וזהו הוד – ביטול. אור האמונה בכתר, אולם המאמין בטל, הוד.

ב. עיין זוה”ק, בראשית, יא, ע”א. ועיין שפת אמת (ליקוטים, סוכות, ד”ה בזוה”ק) וז”ל, אהרן שהוא הוד וחסד, וזה נקרא חסד אמת שבא ע”י הגבורה. והוא בחינת מודה על האמת, ודו”ק.

ג. כנ”ל, מדין מודה על האמת. ועל האמת אמרו בפ”ק דסנהדרין, יקוב הדין את ההר.

ד. אור אחרית הימים, דוד, שבא מיהודה, לשון הוד. ולכך יש להרבות מאוד בהודאה בדור זה, אולם בשום שכל ושיעור לפי מדרגתו. ולא כאלו שמרגילים לכולם לומר תודה על הכל, והוא הרבה למעלה ממדרגתם.