שאלה:
שלום לכבוד הרב,
בספר פתחי שערים, נתיב פרצופי לאה ורחל - פתח יא חטא העגל כתוב:
"וז"ס שעשו העג"ל בזמן מנח"ה כמ"ש, כי בא שש כו'. והוא סוד עמוק שחשבו לעשות להם מקום להסתתר ממה"ד, שמא לפי מעשיהם לא יהיו ראויים אז יקבלו שפעם בהנהגה טבעיית ע"פ המזלות, בחשבם שלשנות הטבע קשה לפניו ית' אם לא ע"י עון גדול, ובזה פגמו, שבאמת השגחתו ית' בפרטות ע"פ ההנהגה טבעיית ג"כ הוא מאתו ית', ואין לטבע שום התפעלות כלל רק ככלי ביד אומן, וכל פסיעה ופסיעה הכל בהשגחה פרטית"
א. קשה לי, מדוע חשבו העם שע"י "עון גדול" ישנו את הטבע? גם אם לא ידעו "שאין לטבע שום התפעלות", מדוע דרך עון גדול חשבו להשפיע על הטבע? הייתי חושב שע"י חזרה בתשובה ומעשים טובים אפשר ללהפוך את מה"ד לרחמים.
ב. ידוע ששורש חטא העגל הוא חטא האדם הראשון, האם אפשר להגיד שחטא העגל הוא חטא לשמו כמו שאומרים על חטא האכילה מעץ הדעת טוב ורע? אם כן, איך זה מסתדר עם ההנחה שע"י עון גדול יצליחו לשנות את הטבע?
תודה רבה
תשובה:
א. על ידי עוון גדול "יכנסו למהלך של טבע", שהקב"ה יתנהג עמהם בדרך טבע. כי אם ח"ו ההנהגה רק דרך נסי, כאשר אינם ראויים אין להם זכות כלל. אולם בהנהגה של טבע הקב"ה זן את כולם אף את הרשעים.
וביאור לשונו, שעל ידי נס אפשר לשנות את הטבע, ולזה נצרך זכויות. אולם ע"י חטא יכנסו מעצמם על ידי זה למהלך של טבע, ויקבלו שפע בדרך טבעית. אולם אין כוונתו שעל ידי החטא ישתנה הטבע, אלא הם יכנסו למהלך של טבע.
ב. זהו חטא שדאגו לשפע שלהם, לפי ביאור הפתחי שערים כפשוטו. אולם בעומק, אפשר אף לומר כדבריך, וזה אמת.
חסרונך ניכר בימי רביעי...
קטגוריות
