שאלה:
שלום הרב,
אני פונה אליך מכוון שאתה נתת לי פעם תשובה שעזרה לי מאוד כי הבנת את שורש הבעיה.
יש לי מגיל קטן פחדים, אני לא יודע למה.
תמיד אני רואה שלילי באחרים ובכל פעולה שאני עושה
ובגלל זה אני מתייאש מהר.
אם זה לפני בית ספר אני כבר רואה מה יהיה ואני לא נרדם, אם זה כשאני מנסה ללמוד תרגיל בספורט אני מפחד ליפול ולא עושה בסוף.
תמיד חושב שכל מה שאומרים לי זה בכוונה ובגלל זה לא מצליח לקבל ביקורות, להיפך אני נפגע ומתסגר וחושש להיות אני.
עכשיו יש לי משהו שאני מאוד חושש אליו, ברוך ה' אני נראה טוב ויש לי ניתוח אף עוד חודש, עכשיו מעולם לא הייתי בהרדמה ואני מאוד מאוד מפחד מההרדמה(יותר מהניתוח) כאילו מזריקים לי חומר שיגרום לי פשוט להיעלם וזה כאילו לא טבעי זה קורה לבד וגם קמים מעורפלים ועצם העובדה שלא אהיה בתודעה מחרידה אותי, אני תמיד נזכר בזה שכאילו אהיה בחדר ניתוח וכאילו אעלם (כמו איבוד הכרה) ואז אקום מעורפל וזה לא נותן לי שקט ושלווה אפילו בלילה קשה לי מהמחשבה על זה.
לעומת זאת חברים שלי אומרים שזה כיף והם אדישים וכלום לא מזיז להם והמוח שלי פשוט לא קולט את זה!
איך זה שהם כאלה אדישים ולא מפחדים מההתנקות הזאת והקימה הזאת שהיא לא טבעית! אני באמת מבין שבעולם הזה עלי לתקן את הפחדים האלה והראייה השלילית הזאת. כי אני ככה בהכל. זה טבע שאני חייב לתקן.
הרב אשמח שתיתן לי תשובה ארוכה(כי אתה נוהג לקצר)
שבעזרתה אוכל לתקן את עצמי ולהיכנס לניתוח בלי שום פחד, זאת עבודה עצמית שאני חייב להתחיל כמה שיותר מוקדם.
תודה
תשובה:
תתרגל לחפש בכל דבר נקודה אחת טובה, עד שיהפוך אצלך הדבר לטבע. אח"כ תמשיך ותחפש בכל דבר ב' נקודות טובות. וכן תלך מחיל אל חיל עד שתתרגל למצוא בכל דבר ה' נקודות טובות.
באופן זה, לאט לאט "המבט" שלך ילך וישתפר בס"ד לראות גם טוב. ולאט לאט אף להתדבק בנקודות הטובות.
במקביל, יש לעבוד על אמונה שהכל ממנו ית"ש בהשגחה פרטית, עד הפרט הקטן ביותר, והכל לטובה.
וכן לעבוד על אהבת ה', אהבה שאתה אוהב אותו, והוא אוהב אותך, עד כדי חוש פשוט של אהבה, שהוא אוהב אותך ונמצא עמך תמיד, ושומר עליך, ודואג לכל צרכיך. ותתרגל לשוח עמו לאורך היום שיחה טבעית כבן לאב.
חלקים אלו נתבארו בס"ד בבלבבי חלק א'.
קטגוריות
