שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט''א.
א) רציתי לשאול האם התורה הקדושה היא אמצעי להגיע לדבקות פנימית בהשי''ת, שכן משמע מדברי הזוהר הקדוש שהמצוות וביניהם לימוד התורה שהם 'עצות' להגיע לדבקות. אך מאידך נאמר בזוה''ק שהקב''ה וישראל ואורייתא חד אם כן משמע שהתורה היא כביכול חלק מהקב''ה ולא אמצעי.
ב) מה באמת הביאור בדברי הזוה''ק שהקב''ה ישראל ואורייתא חד,הרי הקב''ה נעלה ונשגב מאיתנו ואנחנו בסך הכל נבראים. ועוד מה הפשט בדברי בעל התניא שכתב שנשמת ישראל היא חלק אלו-ה 'ממש'.
אשמח מאוד אם הרב שליט''א ירחיב קצת בנושא מהותי זה.
יישר כח לרב שליט''א על הסבלנות וטרחה. יזכה הרב שליט''א להגדיל תורה ולהאדירה מתוך בריאות איתנה ונזכה כולנו לגאולה השלימה במהרה ובקרוב.
מרכסים.
תשובה:
א. יש כמה אופנים בדבקות בקב"ה. דבקות בחכמתו ורצונו, וזה נעשה ע"י לימוד התורה וקיום המצוות בפועל, קיום רצונו.
ויש אופן של דביקות פשוטה, וזה נעשה ע"י דבקות בפנימיות הארת התורה. ויש התכללות, ובמדרגה זו אין ממוצע. ונצרך כל המדרגות.
ב. אמרו: "תלת קשרין מתקשרין דא בדא", חיבור ע"י חכמה, רצון, אור המחבר. משא"כ קב"ה ואורייתא וישראל חד, אור אחד. "אור" פירושו "גילוי". וזהו חלק אלוק ממש, חלק מאותו גילוי. לא חלק מהוית הדבר, אלא חלק מהגילוי. וזה נקרא אור א"ס, גילוי א"ס.
קטגוריות
