שאלה:
לכב' הרב שלום וברכה, להלן כמה שאלות בדע את עצמך ח"ב פ"ח:
א. עד השתא הרב מבאר בעבודת ההכנעה וההבדלה מהלך של יחס בין הגוף לנשמה וכאן בהמתקה הרב עובר פתאום ליחס בין האדם לזולתו - וצב"ג.
ב. הרב מבאר שנתינה מקרבת וקבלה מרחיקה, ורציתי להבין האם במקרה שהנתינה נובעת מתוך רצון אמיתי להיטיב ולהתקשר עם הזולת האם גם שם הקבלה מצד המקבל מרחיקה אותו שלכא' אם גם שם זה ירחיק זה יהיה תרתי דסתרי שמצד הנותן זה קרוב ומצד המקבל זה ריחוק, וגם שמסברא לכא' זה לא אמור להרחיק כי הכל מהלך א' של התחברות [וכמו באדם חשוב שהקבלה היא נחשבת לנתינה]. - וא"כ יוצא שמה שנתינה מקרבת וקבלה מרחיקה זה לא בחדא מחטי אלא כשהנתינה היא באמת חיובית אז הכל מהלך של קרוב ואם לא אז הכל מהלך של ריחוק.
ג. הרב כותב שגם כשהאדם עוסק סתם בתענוג עצמי זה משתייך לקבלה בזה שהוא עוסק בעצמו ולא באחרים, ולכא' ראשית אין כאן רחוק באופן חיובי אלא רק אי התחברות עם השני שסו"ס הוא לא מקבל מאף א' והוא לא מתרחק מאף א'.
ועוד רציתי להבין האם הבנתי נכון שלכא' כל זה זה רק מצד המהלך של לגלות יחודו אבל מצד המהלך של הלהיטיב אז זה כל הענין - להתענג.
ד. עוד רציתי להבין מאיזה מקום צריך להתקשר עם הזולת שלכא' להתקשר עם הבורא זה מובן שזה השורש של הכל וזה כל המהלך של הבריאה שבשורש הכל היה אחד ואח"כ נהיה צמצום וזה התכלית שהכל יחזור חזרה לכבתחילה להתכלל בו ית' אבל מה הענין להתקשר עם נבראים אחרים שסו"ס הם נבראים.
תודה רבה
תשובה:
א. המתקה – התאחדות.
הכנעה והבדלה - היבדלות הנשמה והגוף.
ואם בהמתקה ירצה לחזור ולהתאחד עם הגוף, כיוון שהגוף אינו זך אצל רוב
האנשים דיו לאחר שעשו הכנעה והבדלה, לכך אם יחזור ויתאחד עם הגוף יחזור
לחיבור לרע. משא"כ אצל הצדיקים שזככו גופם בהכנעה והבדלה כראוי, חוזרים
לחיבור לגוף באופן של המתקה. ולכך בספה"ק שדיברו למדרגת צדיקים, הזכירו
אף המתקה ביחס לחזור ולחבר נשמה וגוף. אולם ספר זה שנכתב לא רק למדרגת
צדיקים, לכך נקטנו כח המתקה – התאחדות ביחס לזולתו.
ב. לעולם נתינה מחברת, יש באופן שלם, ויש באופן חלקי. כי סוף כל סוף
נתחברו ע"י הנתינה.
יש קבלה על מנת לקבל, וזה מבדיל. ויש קבלה על מנת לתת, "מקבל על מנת
לתת", וזה מאחד. ונכון שכאשר המקבל מקבל לעצמו "חסר באחדות". וזה דוגמת
אב ובן, שאב אוהב יותר את בנו מאשר שהבן אוהב את האב, כדין בא במחתרת. כי
האב נותן והבן מקבל.
ג. קבלה – עסק בעצמו, וזהו גופא שורש ההיבדלות.
וכבר כתב ר' חיים מולאזין, שצריך לקבל על מנת לעשות נחת רוח לנותן, וזה
קבלה שמהותה נתינה.
ד. התכלית לאחד הכל.
א. לאחד בשורש.
ב. לאחד בענפים.
וזו אחדות שלמה.
קטגוריות
