בנושא ההתמכרויות [#11319]

כ"ט ניסן התשפ"א

שאלה:

המשך #11156

לכבוד מו”ר שליט”א

תודה רבה על הבהירות העצומה שהרב נתן לנו בתשובה הקודמת להבין את החילוק בין הדרך של אומות העולם בריפוי הנפש בכלל ובפרט בשיטת הגמילה שהבאתי בשאלה שם, לבין הדרך של התורה הקדושה שהרב מבאר לנו בשיטת הד’ יסודות.

א. האם ומה הם המצבים שבהם מומלץ לשלב [או להקדים] גם את השיטה שלהם לתקן את ‘מח’ הבעל- חי שבי מכח הדמיון, ומכח ה’התניה’, בכדי להיות ‘כלי’ להתחיל עם העבודה מכח ההשכלה- מכח האדם השולט על נפש בהמתו.
ב. האם יש נזקים נפשיים ורוחניים שניזוקים כאשר משתמשים בשיטתם, וכיצד והאם אפשר להשמר מהם.
ג. שמעתי מרב הידוע כמומחה גדול בתחום החינוך, [וכמדומה שאמר זאת בשם המכתב מאליהו, אמנם לא מצאתי את דברים בפנים] שלכל אדם יש בתת מודע כעין ‘תמונה’ על עצמו כיצד מזהה את עצמו, למה הוא מסוגל ולמה לא, איזה סגנון של אדם הוא, מה הרגליו וכדו’, וכל דרגתו של האדם וכל בחירותיו נקבעות על ידי תמונה זו. וכיון שהאדם מזהה את האני שלו לפי תמונה זו, מאד קשה לאדם להשתנות כי זה כאילו שאומרים לו תמות ויקום מישהו אחר יותר מוצלח ממך, כי מרגיש שאם ישנה את פעולתיו כבר האני שלו של עכשיו לא יהיה קיים. אולם כשמשתנה בהדרגה פותרים בעיה זו.
א. האם הדברים נכונים?
ב. האם אפשר לומר שכאשר האדם מכור לדבר מסויים הסיבה לזה בעומק היא משום שזו התמונה שיש לו על עצמו כי כמה פעמים ניסה ולא הצליח וכבר נקבע בתודעתו שזה התמונה שלו שאינו מסוגל להלחם עם הדבר. ואם ידמיין הרבה שכן נלחם ומצליח ומדמיין את ההנאה הגדולה שבהצלחה, התמונה שלו על עצמו יכולה להשתנות. והאם אפשר להרחיב את השיטה עם ‘התניה’ שכאשר מדמיין את ההצלחה וההנאה, יריח ריח מסויים נעים, ואז בשעת נסיון יריחו ג”כ, וזה יעוררו לאותו זכרון נעים שכן הצליח.
ג. הרב כתב בתשובה שאסור לו לאדם לומר על עצמו שאין לו בחירה ומוכרח לעשות העבירה שאליה מכור, והרב כתב בערך בזו הלשון ש’זה שורש כל העבירות’ זה שהאדם אומר כך. האם הסיבה שזה שורש העבירות היא כנ”ל, שרק אם יש לאדם תמונה על עצמו שהוא כן יכול להצליח, אז הוא מצליח, אבל אם התמונה שלו על עצמו שלא יכול זה גופא הסיבה לנפילתו.

תודה רבה על כל מה שהרב מקדיש מכחו ומזמנו לענות על שאלותינו.

תשובה:

א. אלו שנוטים בטבעם לדמיון. או דמיון נפול ביותר, או דמיון מבורר.

ב. הגדלת כח הדמיון, והחלשת המידות. איזון עדין בין מדמה למדות.

ג. כן! יצר נקרא כן מלשון צורה – תמונה. וזהו כח תמונה מכח מדמה, תמונה של דמיון.

לא, יתר על כן. כי שורש העבירה אינו בחירה בפועל, אלא כפירה בעצם כח הבחירה. ואין לך בחירה רעה מזו.