שאלה:
שלום לכבוד הרב,
ראיתי תשובה של הרב, בה נכתב: 'נצרך השקטה של ניתוק מן הסובב. ופעמים זה ע”י שינה קלה שמגיעה לשלב זה של ניתוק. ופעמים זה ע”י לימוד דרכי השקטה, כמו שנתבארו בסדרת דע את התבודדותך. השקטה זו מנתקת את האדם מן החומר ומכניסתו לתוך הרוחני שבקרבו. ואזי החומר נח ומתחדש. וכן האדם מקבל חיזוק ותוקף מכח חיבורו לחלקו הרוחני'.
בהקשר זה אני מבקש לשאול, לאחרונה, אני חווה התעוררות רוחנית רבה (שהחלה עם פרוץ המגפה). ההתעוררות הגיעה למימדים שמפתיעים אותי... הרעב הרוחני שלי גבר, ואני מוצא את עצמי לומד תורה, ובעיקר עם רצון פנימי עמוק ללימוד, מעבר לשעות הלימוד שלי בעבר. בנוסף, אני עורך תרגולים רוחניים על מנת להתקרב לד' (בעיקר, התבוננויות בנושאים רלוונטיים לסדר העבודה שלי). היות ואני עובד ומטופל בילדים קטנים, אני לומד בשעות הערב/לילה, ולאחרונה מצאתי את עצמי ישן כ - 4.5 שעות ביום, על מנת להספיק להתפלל תפילת שחרית מלאה, ובמניין (ישנם אילוצים שונים).
אני מניח, שאילו שאלתי רופא, הוא היה מבהיר לי שאורח חיים זה אינו נכון, וידוע שרבים מגדולי הדורות עודדו לשינה מיטבית. עם זאת, ידוע גם ידוע, שגדולי הדורות ישנו מעט מאד... אני לא משווה את עצמי חלילה, אך שאלתי היא האם אוכל לסמוך על הלהט הפנימי שלי לעסק התורה וקרבת ד', ולהסתפק בשעות השינה הנזכרות? אציין שאיני עייף במהלך היום, אולי מעט, ואדרבה - אני מרגיש חיוני מאי פעם, להערכתי גם מפני שאני חווה הגשמה עצמית.
אציין עוד שלצערי אני מתמודד עם ... אך איני רואה ששעות השינה המעטות יותר מחמירות את המצב. אני מציין זאת על מנת להעניק לרב תמונה מלאה.
התורה מצווה אותנו ונשמרתם מאד לנפשותיכם, ומבחינתי הפניה לרב היא בגדר השתדלות לקבל מבט נכון על מצבי.
יישר כוח ותזכו למצוות, ברור - שההתעלות לה זכיתי נזקפת לרב, להנחיותיו ולזמינותו הרבה עבורי ועבור אחרים.
תשובה:
על דרך כלל מיעוט שינה מחמת התעוררות מחזיק לתקופה, ואח"כ נעשה התיישבות בנפש ואזי נצרך שעות רבות יותר!
לתקופה ראוי לנהוג כך, יתר על כן נצרך חיבור רוחני חזק שמכוחו האדם שואב כח פנימי שמחזק את גופו.
קטגוריות
