שאלה:
שלום לכבוד הרב,
ראשית, יישר כוח על הסדרה, שהשפיעה עלי רבות.
ברצוני לשאול מספר שאלות, על מנת להבהיר את הדברים הלכה למעשה:
1. הרב מזכיר שתי נקודות מבט בנפש, פנימית וחיצונית. האם הרב יוכל להסביר כיצד יתכן ששתי נקודות מבט אלו אינן סותרות זו את זו, ושתיהן אמת? התבוננתי בדבר, ומה שעלה בדעתי הוא שמשחטא אדם, ממילא ההתנגדות שהוא חווה, היא-היא הנכונה עבורו, וממילא אינה בגדר התנגדות עוד. אלא, שהדברים דחוקים ביותר, ואשמח להבהרת הרב.
2. מדוע עצם צירוף הנפש לקב"ה נותן לאדם כוח שאין לו התנגדות? האם ביאור הדבר הוא על דרך מה שכתב התומר דבורה, שהנהגות האדם בעולם הזה מורידות שפע מעולמות עליונים, ולכן צירוף הנפש מוריד את הכוח הנ"ל?
3. הרב כותב שהתפיסה החיצונית הינה תולדת חטאי האדם שמחדשים מציאות של כוחות המתנגדים אליו. רציתי לשאול, מדוע החטאים מחדשים מציאות זו? לכאורה, אם אדם יתבונן בתפיסה הפנימית, בין אם יחטא ובין אם לאו, יפנים אותה ויזכה לכוח שאין לו התנגדות. הרב מסייג את הדברים בחיים נקיים מחטא. מדוע?
4. הרב כותב על הצורך בהתבוננות מתמדת על העולם תוך הפנמת הנהגתו ית', וסילוק הביטחון במערכות חיצוניות. האם מבט זה אינו מסוכן לאדם שטרם הפנים את הנהגתו יתברך בעולם, וממילא הוא עלול להישאר עם זעזוע הביטחון בכוחות העולם ועם מיעוט ביטחון בד', מה שעלול לפגוע ביציבותו?
5. האם בעידן הקורונה, זוהי אחת הקריאות של ד'? הערעור המוחלט של כל המוכר והבטוח - והפיכתו לארעי?
יישר כוח גדול, פסח כשר ושמח!
תשובה:
א. כללות צורת הבריאה היא באופן של דבר והיפוכו, גוף ונשמה, בחירה וידיעה וכדו'. וזה בחינת "מפליא לעשות" כמ"ש הרמ"א.
ועל האדם לחיות ברצוא ושוב בין סתירות אלו, ולהאמין ששניהם אמת. ויתר על כן, בדקות הם ב' צורות התראות של אותה הויה.
ב. כן. ויתר על כן, התדבקות בו ממש, שאין כח סותר ומעכב על ידו.
ג. חטא מלשון מחטיא את המטרה. המטרה הייתה לילך ביושר, "אלקים עשה את האדם ישר", וביושר אין מתנגד. אולם כאשר חטא, נטה מן היושר לצדדים. הצדדים במהותם הם ב' הפכים, ימין ושמאל, פנים ואחור, מעלה ומטה. ולכך בהכרח יש התנגדות.
ד. נכון. ולכך נצרך לעשות זאת בהדרגה איטית לפי ערכו.
ה. כן. נכון מאוד!
קטגוריות
