עבודת האמונה בדרך העבודה של ה”מסילת ישרים” [#12171]

כ"ט ניסן התשפ"א

שאלה:

שלום עליכם מו"ר שליט"א,

היכן משתלבת עבודת האמונה (בהשגחה פרטית ובכך שה' איתי בכל רגע ורגע - ממש כמו שכת"ר פירט וביאר במקומות הנוגעים לעניין שאלתי ב"בלבבי משכן אבנה" חלק א' ו-ב') במסגרת העבודה על פי הספר "מסילת ישרים"?

לכאורה רבינו הרמח"ל שביסס את ספרו על מדרגות העבודה על פי הסדר שסידר רבי פינחס בן יאיר לא כלל עבודה "בפני עצמה" על נושא האמונה. אמנם ניתנה התייחסות לעניין הביטחון שנדרש לקניית החסידות (סוף פרק כ"א) וכן ניתנה התייחסות להימצאותו יתברך לעניין עבודת קניית היראה (בפרק כ"ה), אך אלו מובאים בפרקים המתקדמים יותר ולא כבסיס ויסוד לתחילת העבודה (וברור מדוע ניתנה התייחסות בפרק כ"ה לעניין הימצאותו יתברך, ולא קודם לכן, אבל לעניין היסודות הפשוטים של האמונה לא ברור).

במאמר המוסגר, כבוד הרב בביאורו על ספר "מסילת ישרים" הסביר שאחד היסודות שעליהם בונים את שלב הזהירות הוא הכרת ה"אני", כי אחרת האדם לא ידע ממה להיזהר ומה מתאים לו ואיתו לעבוד וכו'. לכאורה גם אמונה בבורא עולם היא אחד העקרונות/היסודות שעליהם העבודה עומדת וממנו מתחילה על כל פנים, ובכל זאת לא מצינו שרבינו הרמח"ל כלל עקרון זה בחלק מחלקי סדר העבודה.

א. אודה להבהרת כת"ר ביתר ביאור, ועל פי זה מה יש לעשות למעשה - היכן לכלול את עבודת האמונה בתהליך העבודה?
ובלשון אחר, אשאל: היכן נכנסת העבודה על פי "בלבבי משכן אבנה" בסדר העבודה של ה"מסילת הישרים"?

ב. הכיצד האדם ידע האם הוא אמור לפעול לפי סדר מדורג של עבודה כדרך ה"מסילת ישרים" או שמא לתפוס נקודה אחת של עבודה (כגון אמונה בהשגחה פרטית) שממנה הוא יעלה בקדושה בתיקון המידות וכו' (וכפי שכת"ר כתב "מעילא לתיתא)?

תשובה:

א. ברייתא של רפב"י, מתחילה, "תורה" מביאה לידי וכו'. וכנודע שיטת הרמח"ל בעסק התורה, שחלק המועט של היום יש לעסוק בידיעת גופי תורה והלכה, ושאר הזמן בעסק החכמה הפנימית (כמו שנתבאר ברמז במס"י הידוע, במה שכתב על עסק הפלפולים. ובלשון בהירה יותר במס"י בסדר של ויכוח. ובאגרותיו בבירור ממש. וזה דלא כשיטת רוב רבותינו).

וביאר שעיקר העסק בחכמה הפנימית הוא לברר שאין עוד מלבדו, אין כח שולט אלא הוא, הנהגת היחוד. כמו שנתבאר בהרחבה בספר דעת תבונות, וביתר ספריו פעמים רבות מאוד.

ולכך לשיטתו אמונה בכלל עסק התורה, בשלב ראשון של הסולם.

ב. זו שאלה כללית כיצד ידע האדם מה חלקו. והתשובה הפנימית, שכאשר עוסק "לשמה", מסיר את המסך המעלים והמסתיר של ה"אני" הבלתי זך, ועי"ז מכיר חלקו.

קודם שזכה לכך, צריך לברר נפשו לפי ערכו, ומתוך תפלה, ינטה לחלק הראוי לו לפי השגתו בצירוף לעצת חכם.