ביאורי תורה [#12264]

ו' אייר התשפ"א

שאלה:

לכבוד הרב שליט"א רציתו להבין שידוע ששבעה רועים מתחלקים כנגד ז, ספירות ולפי"ז לכאורה משה רבינו יותר מתאים למדת תפארת שקשור לתורה מיעקב וגם מה הקשר בין משה לנצח

תשובה:

יש למעשה כמה יחסיות. ואמרו בזוה"ק יעקב מלבר משה מלגאו. וביחס הזה יעקב תפארת, ומשה דעת, שהוא פנימיות התפארת, ופנימיות כל ו"ק, ז"א (ועיין קהלת יעקב, ערך משה). ועיין חיים וחסד, וז"ל, בהתורה נצח כל האומות. ועיין תולדות אהרן (סוכות) וז"ל, משה הוא נצח, שניצח המלאכים והוריד תורה לישראל, עיי"ש שביאר שמידתו ת"ת, ומפני ענוה ירד לנצח. ועיין אמרי פנחס (וישב) וז"ל, "אתפשטותא" דמשה שהוא בנצח, בחינת משה אמת ותורתו אמת, עכ"ל. וא"כ נצח, הוא אתפשטות משה. ועיין אמרי מנחם (וארא) שירד לנצח, מדין השליך אמת ארצה, עיי"ש. ועיין אגרא דכלה, וז"ל, והוכרח להיות קשור בנצח, כי נצח ישראל לא "ישקר". יש יחס נוסף מדוע משה הוא נצח, כמ"ש בשער המלכים בעץ חיים (פרק ג'), שנצח נבנה משליש תחתון של ת"ת. וכתב בספר הקנה (ד"ה מחמת המקום) שמשה כלול מת"ת ונצח. ועוד אמרו בזוה"ק, איהו (ז"א, ת"ת) בנצח, ואיהי בהוד. ועיין ספר הפליאה (ד"ה שאלו את רבי מהו בינה) מהו נצח, א"ל קמ"ח (גימט'), א"ל מהו קמ"ח, א"ל תורה. ועיי"ש עוד. ושם (בד"ה נצח) למה נקרא נצח, כי זו המידה היא מידת משה, ובה היה מנצח לכל אויבים במטהו, עיי"ש. וא"כ יחס משה לנצח, הוא ביחס למטה. וכ"כ שם בכמה מקומות. ועיין בנקודה זו בהרחבה במגן דוד (אות ז) בתחילתו. ועיין מגיד מישרים (צו) וז"ל, וקרי לנצח משה עבדו, דהא משה רמיז בנצח, ואיהו עבדו דת"ת. ועיין עוד פתחי שערים (נתיב שבירת הכלים, פתח טו) שחמה בנצח, עיי"ש. ומעין כך בפרי צדיק (כי תצא, אות יא). ומכח כך קרן אור פניו, כמ"ש בבן ביתי (תהלים, פט), ובגר"א בתיקונים. ובחינה נוספת בכך מצינו בדברי אמת לחוזה מלובלין, וז"ל (בפרשת קרח), משה הוא ממשיך שפע ומקרב אותו ית' לכנס"י, ואהרן מקרב את כנס"י לה' כנ"ל, ונצח מרמז על המשפיע לנצח שונאינו ע"י אהבתו אלינו, עכ"ל. ובעומק זהו ההבחנה שאיהו בנצח, ואיהי בהוד. ועיין עטרת ישועה (וארא). ועיין עוד תולדות אהרן (לסוכות) וז"ל, שעבודת משה היה רק ע"י ניצוח, ששיבר את עצמו על כל המידות, עכ"ל. ובפנימיות זה מכח דעת, שהוא פנימיות כל המידות. ועיין תולדות יצחק (זכור) וז"ל, נצחון של משה רבינו ע"ה היה, להכניס את הכל באמונת השגחתו ית'. ועיין עוד ישמח ישראל (ליקוטים, ד"ה זורע צדקות). ודובר צדק (אחרי מות, ד).