שאלה:
לכבוד מו"ר שליט"א
בס"ד אני עוסק כעת בכתיבת סיכום דברי הרב בענייני התמכרויות, עם תרגום ללשון קלה השווה לכל נפש והרחבות [בעיקר מהשיעורים של 'יסוד המים'- עפר דמים דמים, וליקוט תשובות הרב בנושא]. ואם אזכה, חוץ מהתועלת לעצמי, יהיה בזה תועלת לכלל הציבור [יש ארגון ידוע במלחמתו בפגעי הטכנולוגיה, (שכבר הפיץ את דברי הרב באופנים שונים), שראש הארגון דיבר עמי בענין זה שמעוניין להפיץ את הדברים (כמובן רק אם יהיו ראויים ויקבלו את אישור הרב), כי חסר מאד חומר אמיתי בענין זה כיצד האדם יכול להגמל ].
א. האם בכלל הרב חושב שזה נכון וכדאי לעשות כזה סיכום, כי אין לי אלא את ניסיוני האישי, ובניסיוני האישי התועלת שקיבלתי מדברי הרב היתה ע"י כניסה למהלך שלם של כמה שנים שבהם אני עוסק בכל תחומי שיעורי הרב, והתועלת מליקוטי דברים פרטיים מוטלת אצלי בספק.
ב. אם כדאי לעסוק בהנ"ל, האם הרב יכול לברך שיהיה סיעתא דשמיא.
ג. הרב הזכיר בקצרה בשיעור הנ"ל שישנם ג' עניינים שאליהם האדם מתמכר: א. הרגלים. ב. הנאות. ג. דברים קיצוניים. אולם הרב לא נכנס לבאר האם דרכי תקון כל א' משלושתם שונה. וכן האם נכון להגדיר שהרגלים זה עפר, הנאות- מים. קיצוניות- רוח, אש.
ד. באופן אישי, בס"ד עצומה, לאחר תפילות ודמעות שקרעו שערי שמים, עברתי גמילה מהתמכרויות חזקות, בעיקר ע"י קיום מה שלמדתי מהרב בענין זה [ובאופן כללי על השקפת כל העבודה, תהליך שלקח כמה שנים] אולם ה'מכה בפטיש' שגרם לי להגמל סופית ולהרגיש תיעוב אמיתי גם בעומק התת מודע של נפשי הבהמית לדברים שאליהם הייתי מכור, היתה השיטה [שכבר שאלתי עליה בעבר] לייצור התניה שלילית, ע"י חזרה פעמים רבות של דמיון מודרך בענין. והרב ענה בא' התשובות שזו שיטה שמתאימה גם לבעלי חיים, וכפי שהבנתי: כמובן שזה שלילי, כי אין מטרתינו להיות בהמות מוצלחות, אלא להיות אדם השולט על בהמתו.
שאלתי היא: אם לוקחים את השיטה הזאת כשלב צדדי בכדי לעשות בחינת 'הכנעה' לנפש הבהמית בכדי שיהיה אפשר לשלוט עליה, האם הדבר מומלץ, אפשרי, או לא מומלץ.
וביתר עומק, כפי שחוויתי בעצמי, התועלת משיטה זו לא היתה רק בתוצאה הישירה של ה'התניה', אלא בעוד ב' עניינים: א. פתאום תפסתי במוחש עד כמה כל המשיכה לדבר היא דמיון בעלמא, כי אם אפשר לשנות את הדמיון לדבר מ'הנאה' ל'סבל', על כרחך שרוב ככל המשיכה לדבר היא שקר גס של דמיון. ואין לך ליצנותא דע"ז גדולה מזה. ב. העבודה לעשות את הדמיון מודרך הנ"ל, דורשת הסכמה לסבל נפשי המתלווה לדמיון, וזה 'מסירות נפש' גדולה להתמיד בזה ולהסכים במודע לעשות לעצמי סבל. ויש בזה תועלת סמויה, שכאשר אדם סובל ומוסר נפשו לדבר, הוא יוצר תוקף אמיתי ל'רצון', כי א"א לעשות עבודה זו, אם לא שמגדילים ומגבירים ביותר את נקודת הרצון לצאת מההתמכרות. ואז פתאום האדם קולט אני באמת באמת רוצה לצאת מההתמכרות, גם הוכחה שכ"כ הסכמתי לסבול בשביל כך, וגם שלא יצא שכל הסבל הזה לחינם. עד כאן הרגשות שהרגשתי בנושא, ופשיטא שדעתי בטילה אם הרב יבטל את הדברים.
ה. בשיעור של עפר דמים דמים, הרב לא הזכיר כלל דוגמא של התמכרות לטכנולוגיה, האם זה לאו דווקא, או מפני שיש משהו בטכנולוגיה שאינו כלול ביציאה משאר התמכרויות [שאלתי רק מבחינת הנפש הבהמית, דמצד הנזק הרוחני פשיטא].
ו. האם נכון הדבר לחלק את העבודה של היציאה מהתמכרות על פי ביאור חלקי נפש האדם- דהיינו: נפש- ד' יסודות. רוח- עבודה על שינוי הרצון [ואת זה לחלק לב' סוגי רצון, מודע, ותת מודע] נשמה- כל העבודות הרוחניות יותר- תפילה, תורה, מסי"נ למען שמו, ושינוי ההשקפה.
תשובה:
א. כדאי לנסות.
ב. בע"ה שיהיה סייעתא דשמיא.
ג. כן! נכון מאוד. קיצוניות בעיקר אש.
ד. אפשרי.
ה. השיעורים נאמרו בעבר הרחוק, שציבור בני התורה שבפניו נאמרו הדברים בכולל, היה רחוק מכך הרבה.
יתר על כן, הטכנולוגיה היא אבי כל ההתמכרויות, כי הוא שער הנו"ן, כמינות דמיא שאדיק בה ביותר, "למעלה מטעם ודעת כלל וכלל".
ו. כן.
קטגוריות
