שאלה:
שלום לכבוד הרב, רציתי לשאול כמה שאלות:
1. לגבי בחירה חופשית האם יש בחירה בנושא בחירת בן זוג ולידה?
לדוגמה אם חנה לא היתה מתפללת על שמואל האם בכל מקרה הייתה יולדת אותו? או שכל אחת נקבע בדיוק את מי תלד ומתי בלי קשר לזכות ותפילה
האם באמת בוחרים עם מי להתחתן בבחירה חופשית ואז ניתן לומר אתה בחרת משהו שלא מתאים לך או שזה נקבע לאדם
מה יבחר, מה צד הבחירה שקיים פה ומה לא
2. לגבי הסנהדרין האם זה מלכתחילה נקבע שתהיה סנהדרין בעם ישראל ומה תפקידם, כי הרי משה רבינו שמע למינוי דיינים רק כשיתרו אמר לו וגם האציל מרוחו על שבעים הזקנים בדיעבד ולא מלכתחילה
3. אותו הדבר לגבי מלך בישראל הרי ה" הוא המלך שלנו וכך אמר שמואל הנביא לעם ולכן האם המלך היה רק בדיעבד
4.לגבי מחלה מדבקת דוגמת הוירוס הזה, אני הבנתי שהעוונות של האדם הם שיגרמו לו למוות קודם זמנו ואם הוא מקיים מצוות זה מסך שמגן עליו המלאכים מהמצוות ולכן העבירות שלו הן שיגרמו להסרת המסך המגן ממנו אם כך אף אחד לא יכול לפגוע באדם שמוגן ממצוות, האם הדבר נכון?
5. מדוע אהרון הכהן ומרים הנביאה שלא חטאו לא נכנסו לארץ ישראל? האם שבט לוי שלא חטא בעגל ולא שלח נשיא במרגלים נכנס?
6.מה הסיבה שהנשיאים חטאו במחלוקת קורח אם הם היו צדיקים ביותר? מה גרם להם לטעות.
7. מה היה חוסר בכבוד שהיה לתלמידי רבי עקיבא על מה מדובר? איך זכותו של רבי עקיבא לא הגנה עליהם? ומה הסיבה שהם היו משבט שמעון מה הקשר הפנימי בין הדברים האלו למותם דוקא בימים בין פסח לעצרת.
תודה רבה! יישר כח גדול לרב שיגדיל תורה ויאדיר עד ביאת משיח במהרה
תשובה:
א. יש בחירה ע"י תפלה, כמ"ש שמא יקדימנו אחר ברחמים. וכן יש בחירה האם לדבוק באמונה שמה' אשה לאיש, או ח"ו לילך אחר תאות לבו ובחירתו. ועל זה אמרו שמזווגין לו לפי מעשיו, כלומר לפי בחירתו. בבחינת בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו.
ב. כמו ששבעים נפש יוצאי ירך יעקב ירדו לגלות במצרים, כן דין סנהדרין ע' דיינים ושורש אחד על גבם כדמות יעקב, היה בגלות, ונתקן ע"י יתרו. והשורש, כי נעשה מכותנות אור, באל"ף, כותנות עור, בעי"ן, ועי"ז מדרגת שבעים נתגלתה שלא בשלמות.
ג. אילו זכו היה רק מלכות ה'. ועיין סנהדרין (כ, ע"ב) שנחלקו בכך, ר' נהוראי אומר, לא נאמר פרשה זו אלא כנגד תעורמתן וכו'. תניא ר' אליעזר אומר, זקנים שבדור כהוגן שאלו, שנאמר תנה לנו מלך לשפטנו, אבל ע"ה שבהן קלקלו, שנאמר והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו. ואלו ואלו דברי אלקים חיים, כי במדרגה העליונה אין צורך בכך, ודו"ק.
ד. כן. אולם באופנים שיש דין להיזהר ולא נזהר, זהו גופא עון. וכן באופן שכיוון שנותן למשחית רשות אינו מבחין וכו', ומי שאינו נשמר זהו גופא עוונו.
ה. גבי אהרן, מפורש בקרא (במדבר, כ, יב) יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם. ולגבי מרים, עיין משך חכמה (במדבר, כ, כח) שנקברה במקום שלעת"ל יהיה ארץ ישראל. ועיין כלי יקר (במדבר, כ, ד) שהרשעים שביניהם ביקשו לישב ישיבה של קבע בקדש ולא יהיה להם רצון וחפץ לילך לא"י, כי שנאו הארץ, מיד ותמת שם מרים, כדי שמחמת חסרון מים לא יבקשו ישיבה של קבע.
ועיין ישרש יעקב (כללים בסוד לאה ורחל, נב) שמרים בגימט' ארץ.
ובעומק, כיוון שלא נכנסו משה ואהרן, אף מרים לא נכנסה, כי הם חוט המשולש, ודו"ק. ועיין בית אלקים למבי"ט (שער התפלה, פרק יח).
ועוד. המרגלים נסמכו לדיבת מרים במשה, ושורשם חד.
ועיין מו"ק (כח, ע"א) אמר ר' ינאי למה נסמכה מיתת מרים לפרה אדומה, לומר לך מה פרה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת. ומשמע שלכך מתה. עיין תולדות יעקב יוסף על אתר. ושבט לוי, עיין רבינו בחיי (במדבר, כ, יג) שנכנסו. ושורש דבריו במדרש רבה (ג, ז) ומנין שנכנס שבט לוי לא"י, וכו', עיי"ש. ועיין סדר הדורות (חלק ימות עולם, ב' אלפים תפ"ט) וז"ל, כל שבט לוי ואלדד ומידד נכנסו לא"י.
ו. אמרו חז"ל, שנתקנא על "נשיאות" אליצפן. ועי"ז עורר פגם במדרגת "נשיא".
ז. עיין מדרש קהלת (יא, ו) שהיתה עיניהם צרה בתורה זה בזה. ועיין נהר שלום (או"ח, תצג, א) שהיו מונעים תורה זה מזה, דאין כבוד אלא תורה, והיינו שנתחייבו מיתה למקום, כמ"ש (מגילה, לב, ע"א) על הפסוק גם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים בל יחיו בהם, זה הלומד תורה ואינו מלמדה, עכ"ל. וימים אלו הכנה לתורה, ולכך מתו דייקא בימים אלו, כי מנעו תורה, וכמ"ש שימים אלו הם דינים, בחינת מאכל שעורים, לשון "שער", בחינת ר"ע שהיה דורש תילי תילים של הלכות, בחינת שערות, כנודע. ולכך סרקו את ר"ע במסרקות של ברזל, ועיקר מסרק לסרק שער. ועיין בהרחבה בשער הכוונות, דרושי פסח, דרוש י"ב. ולכך בימים אלו אסור לספר השער.
וכתב שם שהיו ממוחין דקטנות, ולכך היו מבחינת הדינין הקשים, והיו קנטרנין ושונאין זה את זה, וכאשר באו ימי העומר מאכל (שעורים, כנ"ל) שבין פסח לעצרת, שאז זמן קטנות (ז"א), והם ימי הדין כנ"ל (בבחינת מדקדק עם חסידיו כחוט ה"שערה") ואז הוא זמן יניקת החיצונים, לכן פגעה בהם אז מדת הדין, עיי"ש.
ועיין עוד כתבי הרמ"ע מפאנו (מאמר מעין גנים, ח"ג, סדר ספירת העומר). ועיין עוד באור יחזקאל – מדות (מאמר למדו הרע תחלה) וז"ל, וזאת עלינו למודעי, כי חובת האבלות אינו רק לנהוג צער על אבדן הצדיקים, אלא כל זה לימוד בשבילנו לידע עונשן של מדות רעות, שאין ויתור על עבירת המדות, לכן נענשו כולם במיתה חמורה, מיתת אסכרה. ואף גדולי הדור כתלמידי ר"ע, מ"מ כיוון שנמצא בהם פגם במדות לא ויתר הקב"ה, וכולם עד אחד נענשו. ועיי"ש שכיוון שזלזלו בכבוד עצמם, מתוך כך נמשכו לזלזל בכבוד חבריהם, עיי"ש בהרחבה.
ועיין עוד ישמח ישראל (בהר, ד) שכתב טעם עליון למיתתם, שר"ע זכה לשער הנו"ן של הבינה, והם לא זכו, ולכך מתו, עיי"ש.
כבר נודע שכ"ד אלף תלמידי ר"ע כנגד כ"ד שמתו במגפה של מעשה זמרי בן סלוא משבט שמעון.
קטגוריות
