מדוע בחב”ד ונה”י יש נקבים ובחג”ת אין נקבים [#12148]

ט' אייר התשפ"א

שאלה:

לכבוד הרב שליט"א תודה על השיעורים והספרים

רציתי לשאול מדוע בחב"ד ונה"י יש נקבים ובחג"ת אין נקבים?
חשבתי אולי בגלל שחב"ד פונה לעליון ונה"י לתחתון אבל חג"ת הוא עצמות עצמו ולכן אין לו נקבים שפונים אל אחר לא מצאתי מקור לזה אבל יש מילתא דמסתברא היא אשמח אם הרב יאמר לי אם זה נכון וכן טעמים נוספים ומקורות לדבר
שאלה נוספת רציתי לשאול חירות של יציאת מצרים ששורשה בעתיק האם עניינה הוא כללות ההפכים והיכן זה מתגלהה בבהירות וכן האם יש גילוי עליון יותר
מאידך מצאנו  ליל הסדר שמשמע שהכל סדר ולא תנועת הדילוג הכוללת הכל
וכן נראה שעיקר גילוי עתיק הוא בקריעת ים סוף וא"כ מהו גילוי של עתיק בליל הסדר ומה של קריעת ים סוף
שאלה נוספת הכוח של אפיקומן הוא אפיקו מן לשון יציאה ונראה שזהו מכוח מה שהיה יציאת מצרים האם יש קשר לדבר
וכן האם המן שמוצאים הוא סוד המים נוקבים העולים לשורש למעלה ומהו הכוח שמורידים בסוד מ"ד
 תודה על הכל

תשובה:

א. השורש שאין נקבים בחג"ת, הוא בא"ק, ושם אורות החוטם והפה מתפשטים עד החזה והטבור. והטעם, כי מקום או"א במקום חג"ת, כנודע, שאו"א מלבישים לחג"ת דא"א, ושורשו בא"ק.

ויתר על כן, דיקנא חפייא עלייהו דאו"א, וכן בא"ק מלביש על חג"ת דא"ק. ולכך אין בו נקבים, כי אין לו הארה עצמית, כי או"א אינם פרצופים גמורים, אלא כלי מעבר מא"א לזו"ן, כמ"ש הרבה בשיעורי עץ חיים. וזהו השורש בא"ק. לתתא הסברא כדבריך, שחג"ת הוא עצמי, ולכך אין לו נקבים. אולם בא"ק, חג"ת אינו עצמי ואינו "גופא", כי בא"ק הראש הוא גופא – עיקר. ודו"ק.

ב. עניינה דילוג, כפיסח ברגלו אחד, שאי אפשר לו לילך, ובפנים התחתונות עוקר רגל ומניחה, וחוזר חלילה, ואינו מהלך בשתי רגליו. ובפנים העליונות מדלג.

ליל הסדר, כנודע, סדר עליון בדילוג, כי הדילוג אינו העדר סדר, אלא סדר עליון.

בקריעת ים סוף, גילוי עתיק שנעתק מפעולת הנבראים לפעולת הבורא, ה' ילחם לכם ואתם תחרישון.

עיין בערכי קבלה, ערך אפיקומן, ששם הוזכרו דברים אלו בשם רבותינו. וכן בשיעורים הנמסרים בשנה זו בסוגיית האפיקומן.