חוקים באמריקא על ענין מארווה-נא ועוד [#12142]

י"א אייר התשפ"א

שאלה:

באמריקא בהרבה מקומות עכשיו (שדרים בהן שומרי תו”מ) הממשלה התירו לקיחת סמים מסוים שהנקרא מַרִיחוּאַנָה, וכמובן שדבר זה הוא מאד מסוכן לאדם (לפי הממוחים זהו רק אם לוקחו בכמות יתר שיוצרת התמכרות לסם הזו, אמנם כמובן יש לכל בר דעת להתרחק מזה לגמרי) והראשי ישיבות והרבנים מכריזים בקול קורא שהדבר הזה אסור למוכרם ליהודים, ולדאבוננו כבר קרה הרבה מקרים שיש יהודים שמכרו אותו לנערים רח”ל, והסכנה של דבר זה הוא מבהיל. והיה כאן “עיתון חרדי” שהדפיס תמונה של עוגות עם סם הזו שיכול להוסיף עוד “כח” לאדם. גם יש דוקטירים שסוברים שיש לקחת את זה לצורך רפואה, והם חושבים שיש ליתן זאת בקלות לכל מי שהוא זקוק לכך כגון אם לצורך רוגע ולהסיר פחדים ודאגות, וכו’ (שכמובן שע”פ משפט הזו הרופאים יכולים להחריב את כל העולם), ושמעתי משפט זו מדוקטור אחד שאמר זאת במסיח לפי תומה לחבירתה.

(א) האם יש סיבה פנימית לתופעה הזו והאם יש כאן איזה דבר שהקב”ה רוצה לרמז לנו ובפרט ליושבי אמריקא?

(ב) האם זה עוד שלב בגילוי הרע בעולם שהרב מבאר ששער הנו”ן דטומאה מגלה איך הרע מכלה את עצמו, עולם שמכלה את עצמו, שמביא לידי כילוי עולם הזה והתחדשות העולם להכין לימות עוה”ב? (ג) האם אדרבה יש לראות זאת כההתחלה של סוף מלכות אדום כיון שעי”ז הם מאבדים את עצמם, ושזהו הסימן שהם מכלים את עצמם?

(ד) באמת יש לדאוג על כל העתיד של הילדים שלנו, על איזה דור הבאה שהם גדלים בו, על הסכנות שיש להם בגשמיות וברוחניות, ועל עולם רע שהם גדלים בו! איך יכולים להצליח להגדילם כראוי כאן באמריקא (ואף בא”י כמובן יש נסיונות)? אם יש רק להתפלל ולבכות על העתיד של הילדים שלנו או שיש לנו לעשות עוד דברים מלבד תפילה עליהם (כגון לדבר עמהם קצת על רוע ושגאון העולם)?

(ה) וכן האם יש מקום לדבר עם הילדים על ענין קליפת מעשה סדום (כפי ערכם כמובן), כיון שבשנים האחרונות הטומאה הזו פורצת בכל המקומות ועכשיו יש חוקים באמריקא שנותן הרבה מקום לבנ”א כאלו ששקועים בלי שום בושה בטומאה הזו (ואדרבה, זהו צורת החיים שלהם) ולכאורה יש מקום לומר שהגיע הזמן לדבר על כך על הילדים שלנו (ובאמת היה כאן גדול שמדבר הרבה על כך כבר משלושים שנה בעבר, והוא הגאון ר’ אביגדור מיללער זצ”ל, שהיה מדבר הרבה על ענין זה בפרטות, ואיך שצריכים לעשות ליצנות מבנ”א כאלו, ויש קונטרס שבועי שנמצא ברוב בתי כנסיות בעל שבת שמדפיס את דברי הגדול הנ”ל ובהרבה פעמים מזכירים נושא הנ”ל בעיני הגדול הנ”ל ואיך שצריכים ללחום עם טומאה זו), ואם יש מקום לדבר על כל עם הילדים אז השאלה הוא באיזה גיל, ואם א”א לדבר על כך להדיא עם הילדים האם עכ”פ יש לדבר עמהם באופן כללי שהם גדלים בעולם של טומאה נוראה של שער הנו”ן? תודה רבה להרב

תשובה:

א. סמים אלו מביאים את האדם במידת מה ל”לא ידע”, והוא הקליפה של “תכלית הידיעה שנדע שלא נדעך”.

ב. כן. אי ידיעה דקלקול, סילוק הדעת.

ג. כן.

ד. אהבה, סבלנות, הבנה, הכלה, פקחות, נתינה, תפלה, דמעות, אמונה.

ה. באופן כללי מאוד להסביר שאנו בדור של עקבתא דמשיחא, וחזרו ונתגלגלו כל הרשעים בכלל, ואף של סדום. אולם במקביל לדבר הרבה על הטבת ה’ לנו.

מגיל 9.