בדברי המאור עינים בענין התהוות הבחירה [#12382]

י"ג אייר התשפ"א

שאלה:

שלום לכבוד תורתו, ואשרינו שיש למי לשאול.
א. במאור עיניים וארא דף קס “שהבורא מנהיג עולמו בעשר שכליים והן הדעת” למה הכוונה עשר שכליים האם הספירות?
ב. בפרשת שמות מצוואת הריב”ש אות פז כי יש שבעה מיני מחשבות באדם ולא יותר האם יש קשר להנ”ל?
ג. ואיך כל הספירות בדעת?
ד. בפרשת בא דף קסט “שהרי לא היתה עדיין בחירה שהרי נתהווה אחר כך, אם כן למה נענשו המצרים?
ה. בהמשך דבריו כי במה בוחר האדם הלא בדעת, והדעת של הש”י הוא הבחירה” עכ”ל, לכאורה פתח בדעת האדם ומסיים בדעת השי”ת?
ו. האם עיקר תירוצו על ידיעה ובחירה, וכמבואר באריכות בשלח, דבעצם הבחירה דהיא הדעת אינו דבר נפרד מהבורא רק נדמה לנו כך, ואם כן הבחירה והידיעה אחד היא?

תשובה:

א. כן.

ב. כן, ז’ תחתונות.

ג. כי הדעת כוללת הכל עולה עד הכתר ויורדת עד היסוד והמלכות.

ד. כתב שם, “היה הדעת בגלות כאמור, ולא היה אז הבחירה השלימה בדעת שלם”, אולם היה מקצת דעת, כקטן. וכן מצינו שמענישים קטן בדיני שמים, כנודע, ואכמ”ל מתי מענישים ומתי לא.

ה. כח הדעת, הוא בחינת קו אמצע שעולה עד למעלה לשורש השורשים, בחינת איש ואשה זכו שכינה ביניהם. ושכינה זו היא שורש קו אמצע ביניהם. והוא הדעת שביניהם, והאדם “ידע” את חוה אשתו. ושורש דעת זו היא שורש הבחירה לתתא. נמצא שהדעת יודעת בשורש את מה שיבחר לתתא. כי הבחירה לתתא אינו אלא מכח הדעת העליונה.

ו. כנ”ל אות ה’.