שאלה:
א) שאלות אלו נובע ממיעוט ידיעתי בענינים אלו אמנם חפץ אני לדעת את ה' ולברר שאלות אלו כפי תפיסת מוח ולב שלי. הנה הרב מבאר בתשובה שה"עתיק" הוא במקביל לקו שמאל, שהוא גבורה, ואילו "אריך" הוא במקביל לקו ימין שהוא חסד. והנה ידוע דמדת הרחמים הוא ממוצע בין חסד לדין אבל הוא נוטה יותר למדת החסד (משא"כ מדת האמת שהוא ג"כ ממוצע בין חסד לרחמים אבל הוא נוטה יותר לדין). וא"כ קשה לי דהא עתיק הוא בחי' העליונה של הכתר, ואריך הוא בחי' כתר תחתונה, ונמצא א"כ שגבורה ודין היא למעלה מחסד ורחמים, והשורש לזה לכאורה הוא דבתחילה הקב"ה ברא את העולם במדת הדין רק ראה שאינו יכול להתקיים וכו' והיינו שבתחילה הקב"ה בריאה במדת הדין ואח"כ ברא בריאה של שיתוף רחמים לדין, וזה יוצר חידוש בעבודתנו למעשה, דנמצא שיש נקודה שהוא עולם של מדת הדין שהוא נקודה הראשונה שהוא למעלה מהבריאה שאנו חיים בו השתא והבחינה הזו של בריאה של דין בלי רחמים עדיין קיימת בהעלם מאד, ומידי פעם הקב"ה מוציאו מהעלם מה שאנו יכולים לראות מידי פעם תוקף של דין עצומה בבריאה. ועכ"פ שורש הראשון של הבריאה הוא דין-גבורה, וכל הבריאה של רחמים נברא רק אח"כ. אבל הקושי הוא דהא הלשם מבאר שעצמותו ית' נקרא רחמי ה' וא"כ לכאורה שורש כל הבריאה שהוא א"ס ב"ה שהוא עצמיותו ית' היינו רחמי ה', כלומר הרחמים האינסופיים של הקב"ה, ומדת הדין של הקב"ה הוא רק לכאורה חיצוניות ההנהגתו ית' אבל פנימיות הנהגתו שהוא קרוב יותר לעצמותו ית' היינו רחמי ה', מדת הרחמים, וא"כ למה עתיק הוא קו שמאל שהוא גבורה, אם עתיק הוא בחינה העליונה ביותר שהוא לכאורה רחמי ה' ולא לגבורות ה'. ב) לפי השיטות שהיו ב' צמצומים של הא"ס, האם תחילה מה שהקב"ה ברא את העולם במדת הדין היה צמצום הראשון ואח"כ שיתוף הרחמים להבריאה היה צמצום השני? ג) בענין רחל ולאה, קשה לי דהא לאה הוא ז"א שהוא שורש התורה ואילו רחל הוא מלכות שהוא שורש התפילה, וצ"ע דהא הגילוי של משיח בן יהודה הוא תפילה-תמימות וזהו דלא כשורשו בלאה שהוא ענין ז"א- תורה, ואילו הגילוי של משיח בן יוסף הוא מוחין-תורה, וזהו דלא כשורשו ברחל שהוא ענין מלכות-תפילה. ד) הרב מבאר שלאה היא כח המוחין ורחל היא כח תיקון המעשים, וא"כ מהו קומת הלב, האם הלב שורשו ברחל או בלאה? (האם הלב הוא ממוצע בין מוח למעשה?) ה) הרב מבאר שנשמות לאה הם מעלמא דאתכסיא ואילו נשמות רחל הם נשמות של עלמא דאתגליא וא"כ למה מצינו שרוב אלו שעוסקים בנסתרות התורה המה נשמות דרחל שהם עלמא דאתגלייא ואילו נשמות לאה אינם עוסקים בדרך כלל בנסתר וא"כ למה לא אם הם באים מעלמא דאתכסיא שהוא ענין הנסתרות. ו) רחל ולאה הם חלקי השכינה והשכינה נקראת על שמם, וא"כ מהו קומת שרה ורבקה בעולם הפנימי, ולמה רק רחל ולאה נבחרו להיות העיקרים? ז) ודרך אגב, שאלה מעשית. האם יש לכל א' לעסוק בתיקון חצות כפי כוחו, או שזהו רק למקובלים? ואם יש לכל א' לעשותו, כמה פעמים ראוי לכל אדם לעשותו? והאם תיקון חצות זו לא פחות חשוב מחו"ל מבא"י?
בתודה רבה עצומה להרב, ובגעוגעים עצומים לראות את פני רבי שליט"א ולהיות בצילו.
תשובה:
א. עתיק מלכות של עולם עליון, מלכות דא"ק, שירדה ונעשית כתר דאצילות. ועל מידת מלכות אמרו, דינא דמלכותא דינא. ושורש דין זה הוא בבחינת העדר קודם להויה. ושורשו בצמצום – דין, שקדם לקו – רחמים.
ב. ישנם כמה וכמה שיטות כמה צמצומים היו, ואילו הם. אולם בכללות צמצום, סילוק, דין. כניסת קו אחד דק, אף הוא שפע בצמצום, קו דק, וזהו שיתף עמו מידת הרחמים.
ג. לאה הוא מלכות דתבונה, בינה, ששם ה' מוצאות הפה. וזהו מלכות – פה. רחל מלכות דכללות, ובקטנותה מקומה ביסוד דז"א, ששם יוסף. ושם נגלה הארת זקן תחתון, שזהו מדרגתו של יוסף. בן זקונים, כל מה שקיבל מסר לו.
ד. לאה הארת יסוד דאמא תבונה, ומתפשט עד החזה, ושם נעשה הלב מריבוי ההארה היוצא לחוץ, כמ"ש בעץ חיים. וזהו לאה. ומשם מתחיל קומת רחל. נמצא שעצם הלב נעשה ע"י לאה, ושם נקודת החיבור בין לאה ורחל.
ה. מנין לך שכך הוא?
ו. רחל, ספירה ופרצוף גמור, מלכות – נוק'. לאה הארה פרטית, מלכות דתבונה, ונעשית פרצוף לעצמה. שרה אינה הארת ספירה ופרצוף לעצמה. עיין עץ חיים (שער יא, פ"ח, מ"ת) וז"ל, והנה שרה היא רחל, ושרי אשת אברם היא בלאה. ועיין עוד בשער הפסוקים (לך לך, ויצא) ששרה סוד אלקים, עיי"ש. ועיין עוד בשער הפסוקים (חיי שרה) בביאור שנות שרה. וכן פע"ח (פורים, פ"ו). ועיין ספר הליקוטים (חיי שרה) וז"ל, כי שרה היא סוד הבינה, והדינין שבה שהיא תבונה, עיי"ש (ועיין עוד ספר הליקוטים (שופטים, טו) ששרה גלגול חוה). ועיין לקוטי תורה (חיי שרה) שהיא בחינת כתר, עיי"ש, כתר דמלכות. ועיין קהלת יעקב (ערך שרה).
רבקה, גלגול חוה, כמ"ש בלקוטי תורה (תולדות), ועוד. ועיין רמ"ז (אם לבינה, אות סמך) וז"ל, יצחק הוא סוד פנימיות הגבורות בסוד הויה, ורבקה היא בסוד נקבה תסובב גבר. ובמעיל אליהו על סידור הרש"ש (פרשת העקידה) כתב, שיצחק הוא זכר שבגבורות, ורבקה הנוק' שבגבורות. ובפרדס כתב שרבקה במלכות. ועיין רמ"ע מפאנו (מאמר הנפש, ח"ו, פ"י) רבקה ורחל במקום גבורה, שרה ולאה במקום הוד וכו', או שרה ולאה בגבורה, רבקה ורחל בהוד, עיי"ש. ועיין אדיר במרום (ח"א, ד"ה שמיה דעתיק).
ז. נחלקו בכך רבותינו.
קטגוריות
