דור שכולו חייב ועוד [#12533]

כ"ה אייר התשפ"א

שאלה:

א) אני שואל מראש סליחה מהרב מו"ר שליט"א אם ח"ו יש בשאלות הללו חוסר כבוד להרב שליט"א ובודאי שרצוני להבין יותר את דעת הרב שליט"א ולבטל את דעתי יותר ויותר אל האמת הטהורה שהרב שליט"א בא לגלות לנו מתוך אהבתו לישראל לעורר כלל ישראל לעשות תשובה אמיתי ולהיות בין הנגאלים לנצח נצחים.
א) האם יש מקור לדברי הרב שדורינו הוא "דור שכולו חייב"? ב) למה זה שונה ממה שאמר ישעי' "בתוך עם טמא שפתים אנכי" שהקב"ה לא היה מסכים לדברי ישעי' הנביא על שדיבר שלילי על כלל ישראל? ב) למה האינטרנט הוא הוא הבירור האחרון שמברר מהו בחירתו שכל א' וא' אם הוא רוצה להיות מחובר לטוב או לרע, והא הרצון הפנימי של כל ישראל הוא להיות מחובר לטוב ולרצון ה' ולא עם הרע ח"ו, דכל הרע הוא רק מקרה אצלנו וכמו שהרב מבאר לנו היטב היטב בדע את עצמך, וא"כ אפי' ברגע קודם הגאולה אם א' אינו רוצה לנתק את עצמו מזה למה זה מורה מהו רצונו באמת, מאי שנה ממי שאינו מתגבר על יצרו, שהוא סתם נמצא בפח של היצה"ר אבל אין זה הרצון האמיתי שלו. ולא עוד אלא שהוא עושה זאת רק מתאווה, בבחי' מומר לתאבון, שאינו מתגבר על יצרו, אבל אינו רוצה למרוד על הקב"ה. וא"כ למה בירור זו מברר מיהו ישראל ומיהו ערב רב, אם א' אינו עומד בנסיון זהו סתם חוסר יראת שמים והתגברות היצר עליו, אבל לכאורה אינו רוצה למרוד על הקב"ה ע"י בחירתו השלילי וא"כ למה זה מגלה מהו רצונו האמיתי שהוא רוצה להיות מחובר עם הרע לנצח? ג) לאחרונה הרב אמר שאין לדבר כ"כ על כח הרע שבבריאה כיון שהדיבור על זה גופא נותן חיות להרע, וא"כ למה הרב מדבר על מהות שער הנו"ן דטומאה בהדרשה על קורונה וגם בהשו"ת? ד) וכן יש לשאול דא"כ אין להדפיס דברי הרב על מהות האינטרנט בתוך העלון השבועי כיון שזהו דיבור על כח הרע בתוקפו וא"כ בזה גופא שאנו עושים רעש מזה לכאורה זה נותן כח להרע וא"כ למה הרב אמר לי בתשובה אחרת שיש לעשות רעש מכך. ה) לפעמים בנ"א שואלים ממני ש"אם הגדולים לא מדברים באופן כזה למה הרב מדבר באופן כזה? אם הגדולים לא אומרים שאנו נמצאים בבירור הנפשות א"כ למה הרב מדגיש את זה? למה הגדולים לא מדברים כ"כ על חומר הדבר של האינטרנט כמו האופן החריף שהרב מדבר על נושא זו? אני מבין היטב שהרב מדבר מהאמת שבנפש ושהאמת הזו צועקת בפנינו, ושהרבה דברים מן הרב הם בגדר דברי קנאות שבאים מלב בוער לאמת שאינם סתם דברי קנאות אלא דברי הלכה, אמנם טענתם בפי אלו שאינם יודעים מהרב ואינם רגילים בכלל בשפת הרב הוא, שלא מצינו שהגדולים מדברים באופן כזה. לפעמים הם מתנגדים ממש על דברי הרב ושהרב אין לו רשות לדבר באופן כזה, ולפעמים יש להם רק קושיות, אבל השאלה הוא מה אני צריך לענות להם כדי לשמור על האמת הטהורה שצריך להיות נאמר בין אם זה נעים לאחרים לשמוע בין אם אין זה נעים לשמוע. ו) מהו האופנים איך להשתמש ב"אחד" דקדושה ללחום על טומאה של היום, כיון שזה נושא רחב שהרב מדבר באופנים שונים בכל הספרים והשיעורים, והאם שייך להרב לבאר בקצרה את האופנים איך משתמשים בכח הזו להלחם עם הטומאה בהנסיון האחרון, האינטרנט. ו) האם יש שייכות בין מדיה ואינטרנט למושג גלות מדי-פרס שג"כ נקרא "מדיה".

תשובה:

א. שער הנו"ן הוא מדרגת כולו חייב. וכמ"ש בסנהדרין (שם), שבדור שכולו חייב מעמיד להם מלך קשה כהמן וכו'. ועיקר גזירת המן – יעשו עץ גבוה "חמשים" אמה, "שער הנו"ן".

אולם יעויין בלשם (הקדו"ש, ש"ו, פ"ט) שביאר וז"ל, ענין כולו חייב אינו רשעים גמורים ח"ו, כי זה אי אפשר, אלא רובו עוונות נקרא חייב, כמ"ש בר"ה (טז-יז). אולם יעויין במלבי"ם (ו, ח) שהבין שכולו חייב כפשוטו, שלכך בדורו של נח, לא נקרא כולו חייב, כי נח היה צדיק, עיי"ש שביאר מדוע בא משיח.

ועיין מהר"ל (נצח ישראל, פרק לט) וז"ל, ואם הדור כולו חייב, והם בעלי העדר והפסד, וההעדר הוא קודם ההויה, ולפיכך בשביל הדור שכולו חייב יבוא משיח, עכ"ל. והבן מאוד ששער הנ' הוא אין גמור, העדר, והתבונן היטב בזה. ומעין כך ביאר באמרי פנחס (שער א', אות קכא. ושער ג', אות קכג). ואזי הרע מכלה את עצמו, כמ"ש בערבי נחל (תולדות, ד"ה ואת אחיך), עיי"ש.

ב-1. לפי הנ"ל שכאשר יורד מדרגת שער הנו"ן, זהו בעצם דור שכולו חייב, ולא כפשוטו, שאין צדיק בארץ, אינו דיבור על כנסת ישראל, אלא על כח הטומאה שירד לעולם.

ועוד. עיין רש"י (יבמות, מט, ע"ב) וז"ל, דקרוה לישראל עם טמא שפתים מדעתו שלא צווה לו הקב"ה ולא מחמת תוכחה וכו'. וא"כ אם עושה זאת על מנת להוכיח ולהיטיב לית לן בה. וכן כתב במאירי (שם), ועוד.

ועוד. עיין מהר"ל בחידושי אגדות (שם) וז"ל, ואף כי הנביאים היו מדברים דברים קשים על ישראל, לא היו אומרים אל השי"ת כך, ודבר זה שאמר בתוך עם טמא שפתים אנכי יושב, דברים אלו דבר אל הקב"ה, ובדבר זה נענש. ועיין שו"ת כתב סופר (או"ח, סימן נז, ד"ה גם צריך). וערבי נחל (האזינו, דרוש ד', ד"ה אולם). ופרי צדיק (פקודי, אות ד'). וצדקת הצדיק (אות קטז).

ב-2. כלי זה שבו שער הנו"ן מעורר את "שורש" כח הבחירה שבאדם. משא"כ שאר הבחירות הם ענפים.

ג. כנ"ל אות ב', לצורך. ובדקות יותר, כל רע יונק חיותו מן הניצוצות הקדושה שבו. וכאשר מדברים ממנו ח"ו נותנים לו חיות. אולם שער הנ' שכולו תערובת ומעורב בו רח"ל גם כל הקדושה, כי בכלי זה יש בו כמעט את כל הדברי תורה שבעולם, משם יונק חיותו ולא מבחוץ.

ד. כנ"ל אות ג'.

ה. לכל נשמה חלקה, ועל כל אחד לעשות את חלקו, וזהו חלקי.

ו.

א. פשיטות ותמימות. והוא כנגד אני חכמה שכנתי ערמה.

ב. הרכבה דקדושה, לכלול כל חלקי הקדושה בבת אחת, בתורה ועבודה. כנגד כח הרע שכולל בתוכו הכל.

ג. אמונה פשוטה באין עוד מלבדו, כח אחד פשוט, כנגד אחד דקלקול. ויתר על כן "אין עוד מלבדו כפשוטו". ועל ידי זה מאיר אור א"ס.

ז. כן.