שאלה:
המשך 12363
שלום כבוד הרב,
מחילה אם אני ממשיך לשאול על הנקודות הנ"ל ואולי קצת מעמיס על הרב פשוט הנושא מאוד מאוד נוגע לי גם במבט השכלי הנכון על המציאות שה' ברא ומשם גם בעבודת נפש להיות יותר מכוון.
1. לפי הסבר הרב של המבנה לפי חכמת האמת שה10 הופכים ל7 ומצטרפים ל3 מעולם העליון (ואז יוצא סה"כ 10) אז בעצם יש לנו הויה אמונה תענוג ב3 ראשונים ואז מהם ה7 שנשארו? (הרי בתחילה הם היו 10, כתר-רצון עד מלכות ולכן איבדנו 3 אז מי הם ה3 שאיבדנו?) אשמח לחידוד המבנה לפי החכמה. לפי הבנתי שמחסד עד מלכות זה לבושים אז אם אני מבין נכון איבדנו את ספירות המוחין לא? זה גילוי ישיר של עולם עליון במידות ללא מוחין וגם ללא רצון?
2. לפי תפיסת ה3 וה7 הרב אמר שיש 3 גילויים עצמיים אבל אם הויה היא הראשונה מה3 אז יש לנו 2 גילוים עצמים כי ההויה היא הויה כשלעצמה, מה לא הבנתי נכון?
3. למרות הסבר הרב אני עדיין לא מבין איך זה עונה על השאלה שלי כל כך, אני מבין שהרב מדבר על 3 ו7 לבושים זה אומר שאנו מסתכלים על הספירות כלבושים ולא כשלשלת ולכן ל3 ספירות שמגלות את ההויה יש 7 לבושים ואני ניסיתי להבין מה הם הלבושים של כל אחת מ3 הספירות האם חסד הוא לבוש רק של תענוג? האם מלכות היא לבוש רק של אמונה? או האם בכלל כל ה7 יכולות להיות לבוש לכל אחת מה3?
4. אם אני מבין מהרב אז בעצם יש להויה 10 גילויים עצמיים או 3 גילוים עצמיים ו7 לבושים אם כך מה המבט על ההויה מצד תפיסת ה13? האם זה שיש 12 גילוים עצמיים, כלומר זה כמו 10 רק פה נוספים כוח האמונה והתענוג כהתראויות של ההויה?
5. בהמשך לשאלה 4, הרב אמר לי שהתפיסה העליונה היא 3 ו7, וזה לא כל כך מסתדר שאני מנסה להכיר בזה מתוך מבט של נפש, הרי מצד ה10 וה13 יש להוית הנפש התראויות וכל ההתראויות (כח מעשה, בינה, תענוג וכו') מגלות את ההויה, זאת אומרת שיש לנו פה בעצם כח השתוות שמצד גילוי הויה כל הכוחות שווים כי הם מגלים את אותה נפש רק כל אחד מגלה יותר/פחות אבל בסוף עניינם שווה ובכולם נמצאת הוית הנפש, אז איך יכול להיות שתפיסת 3 ו7 עליונה יותר מתפיסת 10 או 13 הרי שם יש דירוג של גילוי עצמי ולבוש? ובכלל לפי הבנתי בשאלה 4, 13 ו10 הם בעצם התראויות של אותה הויה רק ההבדל האם יש 10 התראויות או 12 אז איך הדירוג הוא 13 אח"כ 3 ו7 ואז 10?
6. הרב הבהיר לי טוב מאוד איך גבורה ומלכות מגלים את ההויה אבל לא כל כך הבנתי מההסבר של הרב מה ההבדל בין גבורה/מלכות שמגלות הויה בתפיסת 3 ו7 כמו שהרב תיאר לבין תפיסת 10? האם לא בשניהם גבורה/מלכות הם גבורה חזקה בלתי משתנה של הויה או מלכות בתוך הויתה? אשמח שהרב יחדד לי יותר את ההבדל בין גילוי עצמי במערכת של 3 לבין גילוי עצמי במערכת של 10 הרי אלו 2 תפיסות שונות, איך אני מתייחס לגבורה כלבוש ואיך אני מתייחס לגבורה כגילוי עצמי ולמה במערכת של ה3 זה עליון יותר, אני מקווה שהבהרתי טוב מה לא היה ברור לי.
7. הרב הסביר לי שעצם זה שלילת עין השכל (החוש העליון) וגילוי המוחין שהוא שורש החושים, האם הכוונה במוחין לכוח המשכיל כמו שכתוב בספרי חב"ד?
8. אני חשבתי עד עכשיו שעצם זה לא המוחין אלא זה עצם הנפש שכך אני מכיר את הנפש לאחר שלילת כל ההתראויות, אבל מדברי הרב אני מבין שכשמדברים בספרים על עצם הנפש מדובר על עצם המוחין, האם הבנתי נכון? או שאם אני שולל חושים אז אני מכיר את המוחין ואם אני שולל את כל כוחות הנפש אני מגיע לעצם הנפש?
9. לגבי השאלה על יחידה והויה ששאלתי הרי נאמר שהיחידה היא כלי לה' זה הוא ושמו אחד בשונה ממה שהרב הסביר שהיחידה היא מחסד עד מלכות אז הרב ענה לי שיש יחידה פרטית ויש יחידת כללית שהיא כלי להויה, לא כל כך הבנתי מה החילוק של פרטי וכללי עונה לי על השאלה, אם היחידה היא כלי להויה אז היא כלי פרטי וגם כלי כללי הרי כל מה שבפרט יש בכלל, מה שונה פה הפרט והכלל? בשניהם צריכה להיות תפיסה של 3 ו7 לא?
תודה רבה מאוד!
תשובה:
א. עיין עץ חיים (שער מ, דרוש ט) וז"ל, ג"ר שבו יש בו י"ס גמורות, ומתלבשין תוך ז"ת שלו, עכ"ל. ופעמים מוגדר הדבר שכל הג"ר נכללין בחסד. עיין עץ חיים (ש"ג, פ"א) וז"ל, והז"ת נחלקים לי"ס, כי ראשונה כלולה מג' ע"ד היכל ק"ק שכולל ג'. ועיין שמן ששון (שער הכוונות, דרושי הקדיש, דרוש א', אות יג). ודו"ק. ולשון הרש"ש (שם), שהיכל ק"ק דילה כולל ד' ספירות כחב"ד וששה היכלות התחתונים, הרי הם י"ס. ואזי נכללים בדעת או בחסד, ודו"ק. והבן שיש יחס של קטנות מצד עצמו, ואז הוא בחינת ו"ק, והג"ר כלולים בו. ויש יחס של עולם תחתון לעליון, ואזי התחתון הוא קטן, ו"ק, ז"א, בערך לעליון.
ובפשטות אזי עולם עליון נעשה ג"ר לתחתון, כמו כל ערך של עולם לעצמו שיש בו ג"ר וו"ק. אולם בעומק זה שונה, כי עולם עליון ביחס לתחתון, העליון הוא "הויה", ולכך נגלה בתחתון, במידות, הוית העליון.
ב. ביחס לעולם התחתון, כל העליון נקרא הויה בערכו. אולם בפרטות נחלק לג', הויה – אמונה – תענוג. ועיקר מדרגת ההויה היא ראשונה בלבד, וגילויה ע"י עצמה או ע"י אמונה או ע"י תענוג.
ג. יש הבחנה בסוד קווים, ואזי הויה קו אמצע, אמונה קו שמאל, תענוג קו ימין. ולפ"ז סדר הלבשת ז"ת את הג"ר לפי קווים. ויש הבחנה של הלבשה באופן של אורך. דבר זה נתבאר בשער המלכים, פרק ג'. עיי"ש. אולם עיקר ההלבשה באופן של קווים.
ד. מצד המבט הפנימי, מבט של הויה, כל גילוי הבריאה אינו אלא גילוי של הויה. ולכך מנין י"ג, מנין שבעים, מנין תרי"ג, מנין ששים ריבוא, וכן כל שאר המניינים, אינו אלא גילוי ההויה.
אולם במבט תחתון יותר, גילוי ההויה הוא רק בשורש, ולמטה זהו גילוי של ענפים.
ה. הויה יש בה ב' בחינות. א. הוית התחתון. ב. הוית העליון. ובלשון כללית הוית נברא והוית בורא. וכל עולם תחתון ביחס לעליון, התחתון נקרא נברא, והעליון נקרא בורא, א"ס בערכו, כנודע. ולכך מצד תפיסת הויה של כל עולם ביחס לעצמו, הוא נחלק חלוקה שורשית לעשר, עשר גילויי הויה. אולם ביחס לעולם עליון, והיינו שנגלה הוית העליון לתחתון, אזי עיקר גילוי ההויה הוא שלוש, ושבע לבושים, כי העליון גילוי ההויה, והתחתון לבוש אליו.
לעומת כך, גילוי של י"ג, הוא הצטרפות העליון לתחתון, הארה רחבה יותר בתחתון. אולם לא עליית התחתון לעליון ביחס של גילוי הויה שלוש וז' לבושים, שזהו בחינת עליית תחתון לעליון, כי כל לבוש עולה למקום המולבש.
ו. בגילוי של הויה, שלוש, כל הז' לבושים להויה של העליון, והם אין להם עצמות משלהם. לדוגמא, מדין מדרגת י', מידת מלכות, מלך ישראל, מלכות גמורה. אולם מצד היותה לבוש לעליון, להויה עליונה, המלכות אינה אלא גילוי של מלכות העליון, מלכות של א"ס, ודוד המלך אינו אלא לבוש למלכות ה'.
ז. הכוונה להתאחדות והתבטלות המשכיל לא רק במושכל, אלא בשכל העליון. ויתר על כן יש עצימת עין השכל העליון והתכללותו במקורו.
ח. ביחס של הויה שלוש, וז' לבוש, היחידה היא הלבוש, ולכך הוגדרה מחסד ועד מלכות, משא"כ ההויה, שלוש, הם עצם ההויה.
קטגוריות
