ג’ עומקים בבריאה [#12570]

ז' סיון התשפ"א

שאלה:

לכבוד מו”ר שליט”א

תודה רבה על ההשקעה המרובה שהרב משקיע להראות לנו את הבהירות בכל חלקי החיים והתורה, הן בשיעורים, והן בתשובות המחיות את עצמותינו היבשות. בזכות הרב אני מרגיש יותר ויותר “כי הם חיינו”.

משיעורים רבים ששמעתי מהרב, קיבלתי ‘השראה’ להגדיר שיש ג’ בחינות בסיסיות [כדלהלן] אולם לא שמעתי את החלוקה במילים האלו בסדר הזה להדיא, ולכן רציתי לשאול האם כיוונתי לאמת, וכן במה שניסיתי לחשבן בכמה סוגיות כיצד הדברים מתחלקים לג’ בחינות הללו, האם הדברים נכונים.

ג’ הבחינות הם: א. עצם הקיום. ב. חיות. ג. לבוש.

[הסוגיות שמתחלקות לג’ הגדרות הללו]:

א. אור אין סוף- גילוי עצם הקיום. המשכת הקו למקום ה’חלל’- חיות. ‘רשימו’- שהחלל בגדר ‘לבוש’ וה’קו’ הוא הפשטתו.

ב. “קב”ה תורה וישראל חד”- קב”ה- עצם הקיום. תורה- חיות. ישראל- לבוש.

ג. בבחינת ה’מקיף’ של האדם: יחידה- עצם הקיום. חיה- חיות. נשמה- לבוש.

ד. בבחינת ה’פנימי’ של האדם: נשמה- עצם הקיום. רוח- חיות. נפש- לבוש.

ה. קרבה- בלבוש. דבקות- בחיות. התכללות- בקיום.

ו. בד’ יסודות: אש- קיום [האש מכלה את כל החיצוניות וע”י זה מגלה את עצם הקיום של הבריאה שזה אור של גילוי ה’].
רוח, מים- חיות [רוח- חיבור לקיום מתתא לעילא, ומים מלעילא לתתא].
עפר- לבוש.

ז. משיח בן דוד- החלל לבוש. והקו הפשטתו וגילוי הקיום. משיח בן יוסף- חיות.

ח. בברכת ‘בורא נפשות’ החלק הראשון “בורא נפשות רבות וחסרונן”- מדבר על ה”לבוש”- קיום הבסיסי של הגוף [כמבואר בתוס’]. החלק השני “… להחיות בהם נפש כל חי”- חיות שזה התענוג והחיות של האדם, החלק השלישי- “ברוך חי העולמים”, ה’ הוא עצם הקיום ובהתחברות אליו זה שורש חיות העולמות כולם.
[ולפי זה יובן הלשון “על” כל מה שבראת, כי זה כמו שאומרים שהלבוש הוא על החיות].

תודה רבה.

תשובה:

עיקר צורת החלוקה לחמשה כנגד נרנח”י, נפש – היכל, רוח – לבוש, נשמה – גוף, חיה – נשמה, יחידה – שורש. וסימנם שנגל”ה. כ”כ האריז”ל. עיין עץ חיים (שער מ”ב, פ”י). ולכך היחס היותר מדויק, עצם הקיום – יחידה. חיות – חיה. גוף – נשמה. והרוח והנפש, לבושים, והלבוש נחלק לשנים, לבוש והיכל, שאך ההיכל מעין לבוש הוא.

אולם צריך לידע שמבט זה הוא מבט של אדם קדמון. ובערכו, אור א”ס – יחידה, שורש. קו – חיה, נשמה. א”ק – נשמה, גוף. אצילות – רוח, לבוש. בי”ע – נפש, היכל.