חזור בתשובה ליטאי [#12580] [English: #8849]

ז' סיון התשפ"א

שאלה:

לכבוד הרב שליט"א, שלום וברכה.

זכיתי לחזור בתשובה בגיל 18 [כיום אני כמעט בן 26] דרך ישיבה ליטאית, ונישאתי לפני 3 שנים.

אני אקצר בתיאור ה'חוויה הרגשית' הגדולה שהיתה לי ביציאתי לחיים עצמאיים [כי מן הסתם הרב יבין זאת גם בלא האריכות], רק זאת אומר: גיליתי עולמות חדשים מרגע שהפכתי עצמאי, הן עולמות פנימיים, שלי עצמי, והן עולמות חיצוניים.

ברצוני לשאול את הרב שתי קושיות המציקות לי בעניין שני עולמות אלו:

א גיליתי שהעולם לא מסתכם רק בליטאים המפורסמים כהחזון איש והרב שך והגרי"ש אלישיב זצ"ל [ולהיבדל לחיים הגר"ח קניבסקי שליט"א] וכו'. אלא שישנם עוד פלגים רבים ומגוונים ביהדות, ועוד גדולי עולם: היה הגר"ח זוננפלד זצ"ל, היה את הרב מבריסק וממשיכי דרכו זצ"ל, היה הגרב"צ אבא שאול זצ"ל, וכו'. התעוררתי לכך רק לאחרונה בעקבות ריבוי הבחירות ל'כנסת'.

דבר זה העלה לי תמיהה קשה שליבי חפץ ביותר ליישבה: הגר"ח קנייבסקי שליט"א כתב במכתבי הבחירות, כי 'כל גדולי ישראל הורו להצביע, ומי שלא עושה כן זהו חילול ה' ' [אין זה 'העתק' לשונו, אך זהו ודאי תוכן הדברים]. ואני הקטן [שעד היום הצבעתי, וכן בבחירות האחרונות, וזאת בעיקר מכח ההרגל ו'הפחד לשנות'] עומד ותמה: בשלמא אם היה כותב זאת איזה עסקן, נו, ניחא. אך כותב זאת אחד מגדולי וצדיקי הדור לכל הדעות, ועל כן דברים צריכים תלמוד: כיצד יתכן שהוא כותב שכל גדולי התורה הורו להצביע? הנקודה בשאלתי: כיצד יתכן שלדידיה לא קיימים, כביכול, שאר גדולי וצדיקי עולם [כהגר"ח זוננפלד, הגרב"צ א"ש זצ"ל וכו'], שידוע ומפורסם כי דעתם היתה שונה בעניין זה? על אותה הדרך קשה לי, שראיתי באגרות הגר"ח שליט"א שכתב [בזמנו] שהרב שטיינמן זצ"ל הוא 'מנהיג הדור' וחייבים לציית לו. איך אפשר להבין זאת? וכי ממשיכי דרך הגדולים הנ"ל אינם בכלל 'הדור'? וכי אם נטיית ליבי היא לנהוג כהגר"מ שטרנבוך שליט"א, יתבעו אותי על כך לאחר המאה עשרים שלי?

ב. גם בנושא החסידות יש לי קושי [ושאלה זו היא על 'העולם הפנימי']. אני רואה שהרב שליט"א מצטט מר"נ מברסלב זצ"ל ומעוד גדולי חסידות. ומאידך ראיתי עדויות מגדולי עולם [כהסטייפלר זצ"ל ובנו הגר"ח שליט"א, וכן שמעתי על הגרב"צ אבא שאול זצ"ל, ומסתמא שישנם עוד], שהיו 'מחטיפים' לבחורים שנתפסו לחסידות בכלל ולברסלב בפרט. כיצד יש ליישב זאת? בספרים רבים [שכותביהם כמובן באים מהעולם החסידי] ראיתי הוכחות ובניית בנינים לרוב, שהחיבור לצדיק [כשיטת ברסלב] הוא חלק עיקרי ממש בעבודת ה'. אך מאידך, גדולי העולם ה'שכלתניים' [ליטאים בעיקר] ביטלו דבר זה כעפרא דארעא. היכן האמת נמצאת? וכי שניהם צודקים במחלוקת כ"כ קיצונית?

אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי, ואוסיף, שאיני איש של פוליטיקה זולה [וב"ה אפילו עיתונים – מלבד פרסומות – אינני קורא], ולא לקנטר באתי אלא לבקש האמת. ואף שיודע אני ומכיר בנגיעותי, שאינני אוהב חסידים כלל, ואכמ"ל, מ"מ הנקודה הפנימית המרגישה בנגיעות, היא שגורמת לי לכתוב מכתב זה, ואקווה שבעז"ה תגיע לי תועלת מתשובתו של הרב שליט"א. יישר כח. 

תשובה:

א. הכוונה לחוג המסוים.

ב. יש דרכים רבות בעבודת ה', דרכים שכולם אמת.

אנכי גדלתי בתחילת ימי הבגרות בישיבת פחד יצחק, אצל מו"ר הגאון ר' יונתן דיויד שליט"א, וממנו קבלתי את "ההסתכלות" הפנימית בתורה. בית מדרש זה יסודו ע"י רבי צחק הוטנר זצ"ל, שאמר על עצמו, שבשביל הליטאים הוא מידי חסידי, ובשביל החסידים הוא מידי ליטאי. ומשם נשבה רוח פנימית דייקא של אחדות כל חלקי התורה. אם כי בגילוי היה פחות ניכר.

לאחר מכן קבלתי מראש הישיבה, רבינו הגר"י אדלשטיין שליט"א, וכבר שוחחתי עמו ארוכות בכלל, ובנושא זה בפרט, האם לשלב בלימוד עם הרבים תורת החסידות, והשיב לי, אני קבלתי מהמשגיח הרב דסלר זצ"ל, וצא ובדוק כמה פעמים מוזכר במכתב מאליהו תורת החסידות. ואמר לי לא להתפעל מאלו שמבקרים אותי על כך.