מחשבה לאחר הפטירה [#12654]

ז' סיון התשפ"א

שאלה:

שלום לכבוד מורנו הרב בלבבי שליט”א,

שלום רב לכבוד מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, הרב בלבבי שליט”א,

בהספד של מורנו הרב על אימו ע”ה אני אביא את הציטוט:

“ראשית, מאותה פשיטות, לימד אותנו ה”נפש החיים” שזה הצורת חיים הפשוטה, וזה הצורה הראויה בשעה הזאת, לאחר הקבורה, סתימת הגולל, ואז, תחילת העליה למעלה, לא להסיח דעת ולו לרגע, מהאמת המוחלטת ש”הוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים כולם”, אין שליט אלא הוא, נגע לא יקרב באהלך, מלאכיו יצוה לך לשמור לך דרכיך, שאלו הם המחשבות של האמונה, שילוו אותך עד המקום העליון, לא להסיח דעת לרגע, מהאמת, זה יהיה שמירתך.”

א) מה הכוונה שלא להסיח דעת? האם הנפטר לאחר יציאת הנשמה צריך לא להסיח דעת מהאמת הזאת?
ב) האם לאחר יציאת הנשמה יש מחשבות כמו שאנו רגילים אליהם במציאות בתוך הגוף? או שזה שונה? אם כן אז בסדר, אם לא אז אם אפשר לבאר. ג) האם צריך לחשוב על זה תדיר שוב ושוב שה’ יתברך עשה עושה ויעשה לכל המעשים וכו’ במהלך כל מה שהנשמה תעבור עד שמגיעים אל המנוחה ואל הנחלה?
ד) האם בכוח מחשבה זו בלבד (לאחר הפטירה) להציל את הנשמה מכל מיני דברים לא טובים?

תשובה:

א. כן. יש לו בחירה במחשבה כאדם שחי בעולם הזה.

ב. כן, אולם מופשט מן לבוש החומר בפועל.

ג. כן! כן! כן!

ד. אם דבק בה בשלמות, אין כח שיכול להרע לו שלא ברצון הבורא, בבחינת ניתנה רשות למשחית להשחית אינו מבחין, וכן מכח בעל בחירה.