שאלה:
לכבוד הרב שליט"א.
סיימתי למודי הדרכת כלות, והתבקשתי ע"י אם ללמד את בתה. קודם שאתחיל לעבוד אני מרגישה חובה לשאול כמה שאלות חשובות.
א. כיצד אפשר לעסוק בנושא באופן שההתעסקות תהיה בצורה עניינית בערכים החשובים שרוצים להעביר מבלי להיכנס ליעוץ בבעיות פרטיות שהכלה מעלה? שהרי כשמדברים על עניינים אלו עלולה להיות השפעה שלילית על המדריכה. נראה כי הליווי והייעוץ הם חלק בלתי נפרד מתפקידיה של המדריכה.
האם אפשר לבקש מהרב איזושהי אמת מידה לפיה אני יכולה לדעת שאכן אני נשמרת מהשפעות שליליות?
ב. בעלי מבקש שלא אערב אותו בכלל בכלות ובשאלותיהן, היות ויודע כי יש לו רגישות לנושאים אלו. האם זה אפשרי? האם זה לא יפגע בשלום הבית שלנו מחוסר השיתוף בנושאים שכה ממלאים אותי?
ג. אשמח לקבל מהרב הדרכה למדריכה. כמה אבני דרך שחשוב לדעת אותם עוד לפני שמתחילים ללמד.
תודה על האפשרות המיוחדת שניתנה לנו לקבל עצה ותושיה.
תשובה:
א. הדרכת כלה מורכבת משלושה חלקים. א. הלכה. ב. השקפה. ג. הדרכה פרטית לפי אופי הכלה בפרטות.
יש לייחד זמן בפרטות לכל אחד מן החלקים, ולהשתדל בעדינות לא לערב זמן של כל חלק ברעהו.
אי אפשר להדריך כלה בצורה נכונה ללא להיכנס לבעיות פרטיות שהכלה מעלה, כי זהו חלק מן ההדרכה. הבעיות הפרטיות שלה הם חלק ממה שעתיד להיכנס לתוך מערכת הנישואין.
ולכך מומלץ להתמחות אף בחלק זה, ללמוד כיצד לסייע לכלות אף בתחום זה!
כל אדם מושפע מכל מה שרואה, שומע, וחווה בכל דרך. לכתחילה ראוי לקחת מקרים שאין בהם לכלוך רב. וכן להתחבר לעצמו אחר כל מפגש עם זולתו, לחזור לתוך עולמו הפנימי הפרטי, שהוא מעין מקווה טהרה לכל הטומאות הנמצאים סביב. לשם כך כמובן נצרך חיבור פנימי עצמי.
ב. כן. חלק מובנה בחיים בין בני הזוג, ללמוד שיש חלקים משותפים, ויש חלקים של כל אחד לעצמו, עולם לעצמו. אדם שמצפה לשתף את בן או בת הזוג בכל דבר, בעומק מאבד את עצמו ואת פרטיותו. זו נקודה חשובה ביותר, "לפיכך נברא האדם יחידי". ואף בתוך מערכת זוגית לכל אחד יש עולם פרטי לעצמו, בשיעור ובאופן הנכון.
למעשה מומלץ למצוא חברה וכדו' שעמה ייעשה שיתוף בענין זה.
ג. הלכה: ללמוד את גדרי הדין, ולהסביר מה חייבים, ומה הוא חומרא.
מחד שיהא חרדת דקדוק הדין מתוך שמחה, ומאידך לא להרבות בחומרות יתירות. וכבר שמענו שהעיד על עצמו הגאון המופלא ר' שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל, שלא זכה לפרי בטן מפני חומרות. וכן פעמים רבות החומרות משפיעות על שלום בית, ונצרך שיקול דעת עדין דקדושה מהו השיעור הראוי בכל עת.
השקפה: להעביר השקפה בהירה, מה תכלית עבודת האדם בעולם הזה בכלל, ומהו תכלית הנישואין בפרט. ושנצרך על מנת להשיגו עמל ויגיעה. וכי יש בנישואין זמנים יותר רגועים שמחים ושלווים, ויש זמנים יותר של עמל וטורח. וכי חלק מן מערכת הנישואין הוא עמל מעשי, ועמל על תיקון עצמו בכל חלקיו. וזהו חלק מתכלית הנישואין. וחלק נכבד מן הנישואין הוא עבודת מידות, ובפרט הטבה וסבלנות.
קדושה: יש להבהיר מאוד שבית בישראל הוא מקום השראת השכינה בקדושה, ונצרך צניעות בתוך הבית בכל מקום לפי הראוי לו. וכי בית של גוי לעומת בית יהודי אינו רק "דיני טהרה", אלא מהותו בית של צניעות. וכי רוב ככל מה שמקובל היום סותר לזה. ונצרך שיקול דעת ועין של קדושה כיצד לנהוג למעשה בכל בית ובית, ובכל עת ועת.
קטגוריות
