שאלה:
שלום וברכה
רציתי לשאול שאלה יסודית בענייני אמונה.
באסון הנוראי במירון, אומרים שכבר התריעו כמה פעמים על הסכנות שם ובפרט המקום הספיציפי בו אירע האסון, והדבר היה צפוי רח"ל.
כולנו מאמינים בני מאמינים שהשי"ת יכל למנוע את האסון כמו שב"ה במשך שנים לא אירע כלום, והכל בגזירת עליון, אך השאלה שלי היא כזו.
הנה ההגיון נותן שיש אחראים על המקום, על האירוע על הביטחון, וכו' וכו', וייתכן שמאן דהו היה אמור לטפל בזה ומסיבה כלשהיא או ללא סיבה כלשהיא לא טיפל בזה,
יש שטענו שכיון שאנו מאמינים שהכל משמים ואדרבא שזכו להיפטר במקום הקדוש הזה מתוך דביקות וקבלת עומ"ש וכו' וכו' אין מקום לתבוע מישהו (כמובן לדאוג שלא יהא אסונות) אבל לתבוע מישהו זה חיסרון באמונה.
ואני עומד ושואל האמנם זו השקפת התורה?
אנקוט דוגמא: אם היה בא לפני יהודי ניצול שואה, היטלר יש"ו, ואותו אחד ראה במו עיניו את החייתיות והאכזריות שרצח בדם קר את בני משפחתו, והנה כולנו מאמינים שהכל היה בגזירת עליון, האם לא היה קם עליו לרוצחו (בא נניח שבכל אופן הוא לא יוכל להמשיך בפשעיו כגון שיישב בכלא, אך יש לו אפשרות לרוצחו בתור נקמה), האם העונש שמגיע לו זה חיסרון באמונה?
נכון שזה דוגמא קיצונית, דוגמא יותר עדינה, אדם עשה עבירת תנועה כגון שנסע רוורס במקום האסור ופגע בילד והרגו, הוא השתדל לשים לב אך לא ראה, בא נניח שיותר הוא ודאי לא יעשה זאת, האם זה חיסרון באמונה לתבוע אותו על מעשיו שעשה מעשה האסור ובגלל זה עשה נזק, האם זה סותר לאמונה שאם הילד לא היה צריך להיהרג הוא לא היה נהרג.
מה יאמרו, כאן הוא עשה מעשה ב'קום ועשה' שלא כדין אבל במירון זה היה ב'שב ואל תעשה', נביא דוגמא, אדם נסע בהסעה, הנהג לא החליף בלמים כפי הנצרך ובירידות תלולות הוא לא הצליח לבלום וקרה ח"ו אסון, האם זה חיסרון באמונה לתבוע אותו שלא עשה את ההשתדלות הנצרכת לביטחון הנוסעים, זה ממש דומה לכאן, היו אנשים שלכאו' היו אמורים לדאוג לשלום הבאים לציון והם פשעו ולא דאגו לכך, האם זה חיסרון באמונה לתבוע ולהעמיד אותם לדין על שפשעו בחיי ציבור???
בחזו"א אמונה וביטחון פ"ג ט"ו אחר שביאר שהמוסר כפוף להלכה וכו', כתב "ואמנם אם רעהו עושה רשע שלא במשפט יתכן שעליו נאמר מגלגלין חוב ע"י חייב ונעשה שליח להטות העונש שנזגר על רעהו על ידו, אכן בעת שעושה ע"פ התורה אין זה בכלל שליחות רע כלל וכו'
האם זה לא ממש המקרה הזה שמדובר בחיי אדם.
תשובה:
כל שזהו יועיל לתיקון העתיד יש לעסוק בכך. חיפוש בעבר לשם עבר, אין בו כל תועלת. ואסור לנקום את העבר זולת היתר שהתירה תורה לגואל הדם. אולם זולת זה ח"ו לקום עליו לרוצחו נפש, אם אינו מועיל להצלה מידית עכשיו.
כן! האמונה אומרת שאין לי עסק עם מי שעשה בפועל את הדבר, אע"פ שמגלגלין חובה ע"י חייב, אולם זה אינו נוגע לי כלל, ובעבור הנפגע כל יחסו ביחס לקב"ה. זולת באופן שיש תביעת ממון, או במקום שיש לו זכות תערומת ממונית, כמ"ש בהאמונין בב"מ. וכיסוד הגרי"ס, שגם תערומת זו זכות ממון.
יש לחזור ולחדד את סוגיית האמונה בבהירותה, ולעסוק בנפש רק עם הקב"ה.
קטגוריות
