שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א!
ברשותכם, מס' הבהרות/הרחבות בסדרה החשובה:
1. האם נכון לחלק את הסדרה כך ששלושת הפרקים הראשונים עומדים בפני עצמם, ויתר הפרקים כל אחד בפני עצמו? התחושה שלי כלומד היא שהפרקים הראשונים מתמקדים בעבודת האמונה והביטחון, יותר מהאחרים, ומבקשים לבסס את העבודה ביותר ועל כן עיקר המוקד בהם.
2. הרב כתב: 'השורש העליון ממנו נובע כוח הביטחון היסודי בנפש, הוא ההסכמה, הנכונות והפועל המעשי של האדם לצרף ולחבר את עצמיותו לרצונו של הבורא יתברך' - רציתי לשאול מה הסיבה לכך: האם מדובר ביסוד פסיכולוגי עמוק - שרק אם נעמיד את רצון ד' כעיקר, נוכל פתח קומת אמונה וביטחון, שהרי אחרת, נפעל סתירה בנפש? או - שמדובר 'במשיכת' אמונה וביטחון, על ידי ביטול הרצון (מעין מש"כ הרב תומר דבורה), ואולי - הסיבה אחרת לחלוטין... אשמח להארת הרב בנושא.
3. הרב כתב - 'המתבונן רואה כי ישנו קשר ישיר בין רמת הדביקות ברצון, בעסק התורה וקיום מצוותיה, לבין האופן בו זוכה האדם לקבל את מזונותיו'. היות ויש בדברים חידוש בקשר שבין פרנסה לבין הדביקות ברצון (הרב הוסיף את הדביקות ברצון, בנוסף לאמונה וביטחון - וזהו מהלך השיעור כולו), אבקש לחדד אם אפשר לסמוך על הדברים למעשה, כמובן בהתחשב במה שהעיר הרב בסוף השיעור בחלק השו"ת, שעל אדם להשתדל בהתאם למדרגתו. האם ככל שאדם חווה דביקות ברצון העליון, יוכל לפעול פחות ברמת ההשתדלות?
תודה ותזכו למצוות!
תשובה:
א. במידת מה כן.
ב. פחד נוטריקון פה-חד. עיקר הפחד כאשר יש שני צדדים. ולכך עיקר הפחד ע"י עבירה, פחדו בציון חטאים. כי החטא, עבירה, מלשון תרי "עברא" דנהרא, מעבר הנהר. שני צדדים. אולם ברצון העליון צד אחד, ואין אפשרות אחרת. וכאשר אין אפשרות אחרת אין שייך פחד.
ג. רצון אותיות צנור, כמ"ש רבותינו, והוא עיקר מקור המשכת השפע.
ובפנימיותו יש בטחון, קו – לשון תקוה, שמקוה לה' ובוטח בו. אולם הרצון הוא הצינור שדרכו עובר השפע.
קטגוריות
