מדיה בבחינת ‘בטל בשישים’ [#12955]

כ"ד סיון התשפ"א

שאלה:

שלום רב,
מאז פרוץ המגפה אני מתנהל בהתאם לקו אותו מנחיל הרב, וב”ה רואה סייעתא דשמיא רבה. התחזקתי בתחומים רבים, על פי ההדגשים של הרב, ועדיין בנושא המדיה, על אף שאין להשוות כלל בין המצב שקודם למגיפה למצב הנוכחי, וב”ה אפשר לומר שבהשוואה לעבר, המצב כעת הוא בבחינת ‘בטל בשישים’, טרם זכיתי להגיע ליעד אליו מכוון הרב את התלמידים.
עיקר המורכבות נובעת מהנוכחות של המדיה בביתי, גם אם לא לרצוני (לכאורה, מתוך שיקולי שלום בית), ומהעובדה שמקום העבודה שלי מאפשר גישה לרשת. חשוב לציין שלא מדובר בגישה למדיה פרוצה לחלוטין – אלא למדיה ‘מסוננת’.
לאור זאת, רציתי לשאול:
1. בשאלה מס’ 12152 הרב המליץ לשואל (פסיכולוג) לצרוך את המוכרח לו מהמדיה מחוץ לבית. רציתי לדעת מה הסיבה לחילוק, ואם הוא רלוונטי גם עבור (ואולי דווקא עבור) מי שמתמודד עם מדיה בתוך ביתו.
2. מתוך התבוננות, ראיתי שאני יכול לצמצם ביותר את החשיפה למדיה. אלא, שיתכן שיהיה לכך מחיר מקצועי/כלכלי. רציתי לשאול, אם יש להניח שההתנתקות מהמדיה, גם אם חלקית, לא תפגע במקצועיותו/פרנסתו של המתנתק, או שגם אם כן, עליו לעשות זאת, שהרי כך מצווה אותנו ההלכה, היות וכרוכים בדבר איסורי תורה.
3. נדמה לי, שככל שאני מחזק את נושא שלום הבית עם האישה, בנפש ובגוף, העמדה שלה כלפי המדיה מתרככת. חשוב לציין שמזה שנים אנו מתמודדים עם קשיים בתחום זה. האם הרב רואה קשר בין הדברים, וממילא האם עלי להתחזק בזה ביתר שאת ועוז?

תודה ותזכו למצוות!

תשובה:

א. עצם הקיום בתוך הבית הוא טומאה. מלבד כך עצם הנגישות והקרבה גרועים עבור נפש האדם.

ב. עליו לעשות כן, כי כך מצווה אותנו ההלכה.

ג. אכן כן!