ד יסודות בענין יסוד העפר עצבות ולגבי האינטרנט [#12916]

ה' תמוז התשפ"א

שאלה:

תחילה רציתי להודות לרב על השיעורים הנפלאים של הרב, ועל הזמן והכוחות נפש שהרב משקיע במתן התשובות
בהמשך לתשובות שהרב כתב בעניין מדת העצבות. אני מביא את לשון השאלות והתשובות, ולאחר מכן אני יכתוב את מה שעדיין לא זכיתי להבין
1. בסוגיית העפר דעפר שהרב אמר שאדם שרואה דבר מלוכלך, ויש לו נטייה לעפר דעפר, הוא נעשה עצוב, והעצה היא לשייר לו מקום נקי ומאיר, ולהסתכל באותו דבר עד שהוא מרגיש שהנפש נרגעת, והרב אמר לא הסתכלות בעלמא, אלא מבט של חיבור וריכוז, ולמקד את ראייתו, ולהתחבר לאותו מקום של בהירות, האם אפשר להסביר יותר, למה הרב התכוון 1. לא הסתכלות בעלמא? 2. אלא מבט של חיבור וריכוז? 3. ולהתחבר לאותו מקום של בהירות?
1. בגדרי ההלכה יש גדר של ראיה, “ראיה בעלמא” (ב”מ ב.) ויש גדר של הסתכלות, כגון מה שנאמר שאסור להסתכל בקשת, ועוד, וזה הסתכלות מלשון שכל , התבוננות, ויש שההסתכלות מכח חכמה הנקראת ראיה, ומכח בינה נקראת הסתכלות, ומכח דעת זהו חיבור, בחינת עוף ראה שמוליד ע”י ראיה זו.
5. בסוגיית האש דעפר שהרב אמר שענינו חשכות בנפשו, שהוא יכול להרגיש את זה בעצבות, והוא יכול להרגיש את זה במוחין, שזה כמו ענן על המחשבה שחוסם את הבהירות, ואת הכח לחשוב, והעצה החיצונית היא למקד את הראיה שלו בנר עד שהוא מרגיש שהנפש מאירה, ולא הסתכלות בעלמא אלא לקלוט ולקבל את אותה הארה, שהרב אמר למקד את הראיה שלו חזק מאד בנפש, 1. מה הכוונה למקד את הראיה חזק מאד בנפש? 2. ועוד מה הכוונה לא הסתכלות בעלמא אלא לקלוט ולקבל את ההארה?
ובעצה הפנימית הרב אמר לחזור לנקודות הפשוטות שכן מאירות ובהירות אצלו, אפילו לחזור לא’ ב’, וכאשר הוא יחזור אליהם באופן פנימי ועמוק, הוא לאט לאט ירגיש שהוא חוזר למקום המאיר שבנפש, לנקודות הפשוטות ולאט לאט להרחיב אותם, ועד שהוא מגיע למקום החשכות, ומכח כך הוא מושך את אותה הארה להמשך של הדברים, ולאחר מכן שהוא יחזור למקום החשוך, הוא יראה שזה יאיר לו יותר, 1. מה הכוונה פנימי ועמוק? 2. ואיך אפשר לחזור אפילו לא’ ב’ ממקום פנימי ועמוק? 3. ועוד מה החילוק כאן בין פנימי לעמוק?
5. כנ”ל אות א’. התבוננות באור הנר, והתקשרות נפשית לנר.
יש לחזור למקום “הראשון” בנפש, ושם למד א-ב. הפנימיות עצמה כנודע נחלק לפנימיות וחיצוניות. וזה פנימיות שבפנימיות. ובדקות, עומק נמצא במערכת הדעת, כי יורד ונעשה פנימיות ו”ק, כנודע. וזהו חיבור מכח הדעת, לא רק דעת עליונה במוחין אלא דעת שיורדת לפנימיות המידות.
מה שרציתי לברר זה:
1. האם הרב יכול לתת דוגמא איך מתבטאת ההסתכלות מתוך התבוננות ומתוך התקשרות נפשית, במקום נקי ומואר, ובנר ?
2. אם הרב יכול לתת דוגמא איך לחזור לאותיות ה- א’ ב’ ממקום פנימי ועמוק, שעמוק הרב ביאר שזה מכח הדעת, ולא רק דעת עליונה במוחין, אלא דעת שיורדת לפנימיות המדות ?
3. בהקשר למה שהרב כתב בעניין השימוש באינטרנט, שבפנימיות הוא נקשר בעומק פנימיות נפשו לשער הנו”ן, אם מעט ואם הרבה, ותת הכרתו והעל מודע יונק משם בלתי ידיעתו, וזהו החורבן הפנימי.
א. ורציתי לשאול האם מדובר גם במקרה שאין לו אינטרנט בבית, והוא הולך לבית של השכן שנמצא שם אינטרנט, או שמבקש מאחר, שיוריד לו משם שיעורי תורה, ולאחר מכן הוא שומע את שעורי התורה הללו?
ב. ואם כן מה נכון לעשות האם לא לשמוע את אותם שיעורים אע”פ שהם מחזקים ובונים אותו?
ג. והאם יש לזה פתרון אחר?

תשובה:

א. יש חיבור של הראיה עם פנימיות המוח, עם הדעת שבתוכו, וזהו חיבור וריכוז, כי שורש כח הראיה במוחין, כנודע. ועיקר מדרגת ראיה זו היא בבחינת “בין עיניך”, כח האמצע, עין שלישית, עין הדעת.

ב. חיבור עצמי פנימי. ואזי חש שמקבל את בהירות הנר אל תוכו!

פנימי – דק יותר. עמוק – חיבור יותר – תקיעת הדבר בתוכו. חוזרים לא-ב מתוך פשיטות ותמימות, ששם היה מקום לימודו מתחילה את האותיות.

ג. כל הנ”ל קשה מאוד להסביר במילים ואותיות. הנך רוצה לברר תפיסות נפשיות פנימיות באותיות, אולם האור גדול מן הכלי ואינו מורגש בתוכו. כי נצרך לצרף “טעמים” לאותיות, ולא סגי באותיות – תגין – נקודות. לא שייך לתת דוגמא, זהו מצב נפשי פנימי של חיבור דק ועמוק או פשיטות דקה ועמוקה.

ד. לא. יש להוריד ע”י קול הלשון!