שאלה:
בס"ד
לכבוד הרב המאלפנו בינה בתשובותיו הקולעות והמעניינות,
שלומכם ישגא,
רציתי שלאול אני בעל תשובה מזה כ-15 שנה.
אני נתקל שוב ושוב ברצון עז מאוד לגדול, הן בידיעת התורה, הן ברוחניות, הן בפן האישי כגון בשכונה וכו', ובכולל.
עם זאת, פעמים רבות אני מרגיש התנגדוות חזקה לכך, עד כדי כך שלפעמים אני מוותר אבל ב"ה קם שוב, כגון כשהרגשתי "יבש" בכולל וחיפשתי שינוי, ומצאתי ב"ה חברותא מתאימה ככל הנראה, מיד התקשרתי לרב, וניתבתי אותו לתשובה שתתאים לי באותו רגע דהיינו להישאר בכולל הקודם על אף הקשיים כגון שאני מוסר שם שיעור בפעם בשבועיים (אמנם מיוזמתי ולא מיוזמת הראש כולל), וכך פעםפ אחר פעם אני נמנע משינוי ומתרגל למצב הקיים, כגון שהציעו לי תפקיד בשכונה שמכריח אותי לקום מוקדם אחריות וכו', והתקשרתי לרב והציע לי לרדת מזה, כי זה טרדה וכו' (ומאז מרגיש הקלה עצומה עםפ כך יש פחות סדר).
ואז יוצא שאני נשאר במשבצות מאוד קבועות (מלבד בבית יש לי יותר העזה בכתיבה ופריצת הגבולות של עצמי) וזה מתסכל מאוד לדעת שיש בתוכך כוחות אדירים להתקדם ולדעת ולגדול ועם כך, דברים נפשיים שכאלה מפריעים להתקדמות (וכשיש לי דעת תורה מהרב פסיכולוגית, או באמת התורה אינני ינכול לעשות אחרת, כי כבר הורה זקן, רק הרבה פעמים אני שואל שאלה מאוד כללית והרב עונה לי אבל הוא מכירו אותי הכי טוב, וממילא אני מרגיש הקלה ולא עושה מה שחשבתי לעשות, מה שהרבה פעמים מתברר כדבר הנכון, אבל עם כך, אני לפעמים מגיע למצב שדברים גדולים כגון תוכניות לימוד וכו', אם אין אישור מהרב אני לא עושה, והוא מכיר אותי ויודע מה טוב בשבילי כגון אם לשים עניבה או להישאר בכולל וכו')
ב"ה הלימוד התורה חלק מהזמן אני מרגיש סיפוק גדול וזה נותן לי את הכח להמשיך כי ב"ה זה נותן סיפוק והרגשת מיצוי
תשובה:
כדאי לברר מהו הכח החזק בנפשך, כפי שבורר בסדרת הכרה עצמית, ולבנות מהלך של הוצאת כח זה לפועל באופן של בנין נכון, ועי"ז יש קביעות, יציבות, ותנועה תדירה של התקדמות.
קטגוריות
