שאלה:
שלום לרב,
כולם בחסידות מדברים על אותה נפש בהמית שעושה לנו את כל הבעיות, השאלה האם כשאנו מדברים על נפש בהמית הכוונה
לתדמית העצמית שלנו?
* האם שורשה של הנפש הבהמית הוא טוב כפי שאומרים שגם השחור נוצר מלבן?
* האם היא תהיה איתנו גם באלף השישי או שהיא תתאחד עם הנפש האלוקית (בדרך של השוואת הצורה עד אז)?
תשובה:
נפש בהמית, מהותה נפש מתאוה, כמ"ש הרבינו בחיי (בראשית, ב, ז) וז"ל, הכח המתאוה לבעלי נפש הבהמית, עכ"ל. עיין זהר חדש (ט, ע"א).
ומצד התגלותה לתתא, תאוה חומרית, וכמ"ש הכתב והקבלה (ויקרא, טז, כט) וז"ל, תאוות נפש הבהמית משתוקקות תמיד למלא תאותם בבעילות ומאכלות אסורות וכדו', עכ"ל. וזהו כאשר הנפש הבהמית מצורפת לקליפה – לג' קליפות הטמאות, אזי היא מתאוה לדבר איסור. אולם כאשר עומדת כשלעצמה, תאותה לעצם החומריות, כמ"ש שם (דברים, יד, טו) וז"ל, תאות נפש הבהמית המשתוקקת לדברים ארציים הפחותים, עכ"ל.
ובדקות יותר מתגלה בנפש הבהמית שורש המידות רעות, כמ"ש הגר"א (משלי, יד, א) וז"ל, נפש הבהמיות כשעושה מעשיה שהוא התאוני והכעסני, עכ"ל. ועיין שערי קדושה (ח"ג, שער ד'). והבן שבדקות הנפש הבהמית, נפש חיה, כוללת בקרבה את הנפש הדוממת ואת הנפש הצומחת ודו"ק. ומצד כך יש נפש הבהמית, ורוח בהמית, כמ"ש בלקוטי תורה (כי תשא), וכמ"ש הגר"א (שם, כד, יג). ועיין עץ חיים (שער נ, פ"ז) וכמ"ש ורוח הבהמה היורדת למטה.
ובכללות כל כח נפש הבהמית הנקרא כח הגוף, כמ"ש בבן יהוידע (סנהדרין, צא, ע"ב) וז"ל, נפש הבהמית שנקראת בדברי רבינו האריז"ל כח הגוף, ולזה קורא אותה כאן בתלמוד בשם גוף, עכ"ל. ועיין פרדס רימונים (שער לא, פ"ט). ועץ חיים (שער מט, פ"ג, ושער נ', פ"ב, ופ"ז, ופ"ט, ופ"י).
אולם בפרטות אף בנפש בהמית יש מדע, כמ"ש בפירוש המיוחס לר' סעדיה גאון (ספ"י, פ"א) וז"ל, עולם המדע הוא נפש הבהמית, כבהמה המכרת את קונה, עכ"ל. בבחינת ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ובבחינת הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה. ודעת זו שורשה בעץ הדעת, טוב ורע, כמ"ש הגר"א (ספד"צ, פ"ד) וז"ל, נגזר עליו (אדה"ר) מיתה באכילתו מעץ הדעת טו"ר, והוא התמשכו בתר נפש הבהמית שהוא נפש חיה, וכו', והוא נפש הבהמית שהיא נמשכת אחר היצה"ר, עכ"ל. ומתולדת החטא שהאדם מזהה את עצמו כנפש בהמית, אולם זה רק תולדת החטא. וזה מה שנתבאר בתניא. אולם קודם החטא עיקר התדמית העצמית של האדם נפש אלוקית. וכמ"ש בזוה"ק (בראשית, עט, ע"ב) נפש בהמית דא נפש מסטרא דיצה"ר. וז"ל הרמ"ז (ויקרא) נפש הבהמית של האדם מתדבקת בנפש הבהמה והיא בנפש דנוגה ומחטיאה את נפש העיקרית של האדם, וכו', שהנפש הבהמה הטהורה היא מחלק הטוב שבקליפת נוגה מצד החיצוניות, ונפש הבהמית של האדם הוא מן הפנימיות, ובתוכה מתלבשת נפש עיקרית של אדם שהיא נפש דאופנים מסוד קדושה שבעשיה, עכ"ל. ועיין נהר שלום (דף כה, ע"א).
אולם אצל אומות העולם נפש הבהמית מן הרע – ג' קליפות הטמאות, וכמ"ש בספר הליקוטים (בשלח, פרק יח) וז"ל, והנה תדע נפש הבהמית שבאדם מהו, והוא יצה"ט ויצה"ר, ונשמות הגוים מג' קליפות, רוח ענן ואש, כולם רע, וכן בהמות וחיות ועופות טמאות, אך נפש הבהמית שבישראל, ונפש הבהמית וחיות טהורות, כולם מנוגה, עכ"ל. ועיין מבוא שערים (ש"ו, ח"ב, פ"ו, שער הקליפות) וז"ל, וענין המיתה הוא כי היצה"ר והשד הנזכרים הוא הזוהמא שהטיל בה הנחש, שהוא הנפש הבהמית של היסודות תתאין הנקרא עפר, "וע"י המיתה מתעכלים גולם וצורה שהם נפש בהמית", ונשאר גוף אדה"ר הזך כמו קודם שחטא שהיה מעפר העליון ויסודות עילאין וצורתם שהוא הנפש חיה הראשונה מקודם החטא, "וגם נשאר ממה שנזדכך אז מד' יסודות עצמן תתאין בגולמם וצורתם, והוברר הטוב שבהם, וכו', ויתחבר עם הטוב של הקדושה".
ונפש הבהמית העליונה שורשה בחיות ובהמות שבכסא. עיין אמת ליעקב (מערכת עץ חיים, אות ג, אות לט). ועל שם כן נקרא בהמית.
קטגוריות
